כף החיים על אורח חיים קמ״ב:ט׳

ט) שם בהגה. או בניקוד וכו' ראיתי רבים עושים בדגש ורפה דיש בו משום שינוי הבנה. כגון כי הקשה פרעה לשלחנו שנון לשלחנו צ"ל רפויה המורה כי רבים הם המדברים בעדם. ויש מהם בדגש המורה ליחיד שאינו נכחו כמו לא תשלחנו ריקם, וכן ידבנו וכאלה רבים מדברים על היחיד צ"ל דגושים, ושל הרבים רפוים ואם שינה פסל דמשנה מאמר היחיד לרבים, והרבים ליחיד, וראיתי איזה ש"ץ שלא דקדקו בזה וגערתי בהם והחזרתי אותם ואמרו לי כי חד מדרבנן היה אומר כי אין קפידא ולדידי אין לסמוך ע"ז לכן מי שקורא פסיק ואעשך לגוי גדול עצים ורב ממנו. או ממנו יתד רפוי מחזירין אותו, ומינה ויוציאנו ויביאנו ויצוינו וכיוצא מי שקורא אותם בדגש טועה הוא ומחזירין אותו, מהר"י זאבי בס' אורים גדולים דף ו' ע"ד לימוד ך' י"א במ"ב: