כף החיים על אורח חיים קמ״ג:מ״ג

מג) שם בהגה, ובשעת הדחק וכו' והלבוש פסק סתם כיש מחמירין, ונראה דס"ל ללבוש מדהביא רמ"א שני דעות בלשון י"א והביא יש מחמירין באחרונה משמע שכן הלכה, א"ר או' ט' ולי נראה עוד הטעם דהלבוש פסק סתם כיש מחמירין משום סב"ל, ואח"כ ראיתי שכ"כ הא"א או ח' ובתשו' מהר"ם מלובלין סי' פ"ד פסק דאם נמצא טעות בס"ת ואין שם אחרת ישלים ז' קרואים בס"ת זו ולא יוסיף עליהם ולמנחה אין להוציאה דאינה חובת היום כ"כ דאינה אלא משום יושבי קרנות יעו"ש, והביאו מ"א סק"ח וכתב אבל לכתחלה אין להוציאו אפי' במקום שהוא חובה אבל הא"ר או' ט' כתב דבשעת הדחק כשאין אחרת יש להוציאו אפי' לכתחלהיעו"ש, שם הסכים למ"א והדג"מ כתב דאין להרבות בברכות במקום פלוגתא אלא יגמור כל הסדרא עם זה שנמצא הטעות ויברך אח"כ ועיין שע"א ש"ו או' ס"א והשכנה"ג בהגב"י או' ד' כתב דמנהגם כשאין ס"ת אחר קורין בו בלא ברכה עכ"ד. והביאו אמ"ל בדין הנהגת הצבור בעת קס"ת או' כ"ח, לד"א סי' ח' או' כ"ח, וכן מנהג בני ספרד שאין קורין בס"ת מוטעה כלל כמ"ש לעיל או' ל"ב, ועיין לד"א סי' א' או' י"ג שכתב דהנכון שלא להוציאו כלל ואין לקרות בו ונראה דר"ל דלכתחלה אין להוציאו לקרות בו אבל אם כבר היציאו אותו לקרות בו בחזקת כשרות ואח"כ נמצא הטעות מותר לגמור בו הקריאה בלא ברכה אם אין שם ס"ת אחר וכמ"ש לעיל או' ח"י וכן אם חשקה בפשם לקרוח בס"ת ואין להם כ"א זה הפסול ואין לאל ידם לתקנו או אין להם במה לקרות כ"א בזה מותר לקרות בו בלא ברכה דאל"כ יהיה דברי הלד"א סתרי אהדדי ועי' יפ"ל או' ד':