כף החיים על אורח חיים קמ״ז:ל״ג

לג) שם בהגה כי אין זה שייך לחזנים. דבשלמא אם לא היה יכול לקרות בתורה אלא הש"ץ הוא היה זוכה בהוצאה אבל מעשים בכל יום שא' מתפלל וא' קורא, מ"א סק"ו בשם המרדכי, מיהו הפר"ח אות ב' כתב משמע דבהולכה שייכא לחזנים מהא דאמרינן בירושלמי פ' בא לו אהא דתנן חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכ"ג וכ"ג עומד ומקבל ופרכינן עלה בירושלמי בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה והכא את אמר מולכין את התורה אצלן אלמא שראוי הוא שיוליך החזן הס"ת בעצמו ואולי י"ל ליישב המנהג שלא נהגו כן דכיון שהחזן הולך למקום הס"ת ומלוה אותו די בכך ומקרי הולך אחר התורה ע"כ ועיין בדברינו לעיל סי' קל"ד אות יו"ד: