כף החיים על אורח חיים ט״ו:ג׳

ג) מותר להתיר ציצית וכו' ודוקא להתיר הציצית מבגד זה ולחזור לקושרם ולכורכם בבגד אחר אבל לחתוך הבגד ולהוציא הציציות שלימים כמו שהם קשורים וכרוכים ולהניחם בבגד אחר ע"י שתולה אותם בחוט בנקב וכיוצא בזה, או שמכניס סוף החוטין מקום ששם כפולים ד' לח' תוך הנקב וחוזר ומכניס בתוכם הענף והגדיל ותולה אותם ע"י עגיבה אסור דלא כרבינו ישעיה הא' בהלכות ציצית בס' סם חיים דף י"ד ע"ב שהתיר בזה דהוא יחיד בדבר אלא כרש"י ז"ל [מנחות דף מ"א סוף ע"א] ודעמיה דס"ל דהוי תעשה ולא מן העשוי, וכן הסכמת רבני האחרונים, כ"כ לב חיים סי' צ"ו, ועי"ש שתמה על הברכ"י שהביא דברי רביני ישעיה הא' בשיו"ב בסתם ולא זכר שהם נגד כל הפוסקים יעו"ש, וכ"מ נמי מדברי תוספות מנחות דף מ"ב ע"א ד"ה ואביק להו מיבק דלא כרבינו ישעיה הא' שכתב וז"ל נ"ל שלא היה מעביר דרך נקב האבק אלא ז' חוטין לכל היותר והשמיני מניח וקושר בו דאל"כ היה יכול להעביר הציצית מן הטלית דרך האבק אחר עשייתן ולא משכחת כלאים בציצית עכ"ל, משמע דכל שהוא יכול להעביר הציצית מן הטלית אחר עשייתו דרך האבק לא חשיב קשירה זו בטלית קשירה משום דבעינן קשירה שיש בה איסור כלאים וזה דלא כרבינו ישעיה הא' ועיין להרב פעלים בח"ג סי' א' מ"ש בזה וכנראה דלא ראה דברי התוספות הנז' וגם מ"ש שם דכריכות והקשרים של הציצית דומה לכתיבת המזוזה לא כן כתב הברכ"י סי' י"ט אות ב' אלא טויית הציצית ושזירתו דומה לכתיבת המזוזה וקביעות חוטי הציצית בבגד הוא כקביעות המזוזה בבית יעו"ש, באופן דדין זה לא נפיק מפלוגתא ויש לחוש לאיסור לבישת בגד בת ד' כנפות בלא ציצית דלסברת התוספות זה לא חשיב קשירה בבגד כיון דלא דמי לכלאים ועוד יש לחוש שמא יש בו ג"כ תעשה ולמ"ה כפשט דברי רש"י ז"ל ודעמיה וכמ"ש לב חיים ז"ל, וגם לדברי הט"ז והמאמ"ר סק"א שכל א' פירש פירוש אחר בדברי רש"י י"ל דהא יהא איתא בדברי רש"י פירושם וגם תעשה ולא מ"ה יעו"ש באופן דאין לנו להתיר אסורים בפירושים דחוקים, ותול"מ: