כף החיים על אורח חיים קנ״ג:ק״י

קי) שם. אבל אסור למשכנן וכו' היינו דוקא שהשוכר או השואל יעשה בהם תשמיש הדיוט אבל כשהוא יעשה בהם ג"כ דבר קדושה כגון תפלה ולימוד ודאי דמותר. והיינו דוקא כשאין שם זלזול כלל כגון שגם השואל מתפלל בה ברבים כמו אצל המשאיל והשוכר וכמו שמסיק הרב בהגה וכ"מ מדברי התו' שם, עו"ת או' ל"ב, וכ"כ מ"א ס"ק כ"ז, אלא שסיים דדעת הפו' משל רבים ליחיד שרי כל שאין מפקיעין קדושתה כמ"ש בהגה לגבי ס"ת יעו"ש. והיינו דוקא בשל כפרים דמגו דיכולין למוכרה יכולין ג"כ ליתנה מרבים ליחיד אבל של כרכים אסור ליתנה מרבים ליחיד כמ"ש לעיל אות ב"ן יעו"ש: