כף החיים על אורח חיים קנ״ג:קנ״ו

קנו) שם אין יכולין להוציא לחולין וכו' וכן אין רשאין ליקח הכלי קודש מבהכ"נ זה וליתנו לאחרת אלא א"כ יש מנהג המקום קבוע שמי שנותן כלי קודש או חפצי קודש אח"כ הוא מוציאם לבהכ"נ אחרת או עושה בהם כרצונו, עבה"ג סי' מ"ט, א"ר אות ל"ב:

קנו) בני עיר אחת שברחו מחמת רעש מלחמה ונתפזרו אחד כה ואחד כה ואח"כ ותשקוט הארץ וחזרו רוב הקהל ונתישבו ורצו שכל שאחד מן הקהל אשר לקח עמו כלי הקידש שיחזיר להם מחויב להחזיר לידם אעפ"י שהוא אינו רוצה לחזור לישב באותו קהל ואפי' היה באותו כלי קודש מה שהתנדב הוא עצמו ומכ"ש של אנשים אחרים כיון שחזרו ונתישבו שם רוב הקהל, משפטי שמואל סי' ט"ו ויעו"ש מלתא בטעמא, עו"ת סי' קנ"ד אות ח"י א"ר שם אות כ"ב, סו"ב שם אות ז':

קנו) בני העיר שהיה להם בהכ"נ אחת ומחמת סיבה הוצרכו לחלוק עצמן לשנים הדין שכל כלי הקודש וס"ת יחלוקו באופן זה אם יש חפצים ידועים שהקדישם אחד יכול הוא או יורשיו להוליכם לבהכ"נ אשר הוא בתוכה ומה שאינו ידוע יחלקו לפי ערך אנשים שהם מבן י"ג ומעלה כי יש לכולם זכות בהם ואם א"א לחלק ישתמשו כל אחד בזמן לפי ערך, מבי"ט ח"ב סי' קע"א והביאו מ"א סי' קנ"ד ס"ק כ"ג וכתב דלי נראה אם נשתקע שם בעליו ממנה אעפ"י שידוע מי הקדישם זכו בהם כולם דהא הקהל יכולין לשנותם לדבר הרשות כמ"ש ביו"ד סי' רנ"ט סעי' ג' ועוד נראה לו דגם לנשים וטף יש חלק בכל הדברים שירשו הזכות מאבותיהם וכמ"ש הרן בפ' בני העיר וז"ל אע"ג דאיכא כמה יתומים קטנים אפ"ה בני העיר מצו מזבני ביהכ"נ דהוו אפוטרופוס דידהו עכ"ל והביאו א"ר שם, י"א בהגב"י שם:

קנו) זקן אנשי חברה של ג"ח שעשו חפצי כסף לבהכ"נ של קהל אחד והיה בידי עצמם למשמרת ועתה רובם ככולם הלכו לעולמם וקמו אחרים תחתיהם וגם המה שומרים את הכלים הנ"ל ומקרוב מחמת קטט יצאו האנשים ההמה מן הכלל להתפלל בקהל אחר ועתה אנשי הקהל תובעים שיתנו להקהל את החפצים העלה בתשו' מהר"י באזאן דהדין עמהם יע"ש סי' ב' וכשמעוטי הקהל תובעים חלקם בחפצי קודש ורצו לפרוש מהקהל עיין תשו' מגן גבורים סי' א' שכתב דחולקין למספר הגברים מבן י"ג ומעלה. וכן העלה שם דאין דין גוד או אגור בבהכ"נ יעו"ש והב"ד א"א שבגליון הש"ע או' ה' מיהו כבר כתבנו לעיל דדעת מ"א ודעימה דגם לנשים וטף יש חלק יעו"ש: