ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים קנ״ג:י״ח
חלק מ: סימן קנ״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
חי) [סעיף ד'] אם מותר לקנות וכו' יש אוסרים ויש מתירים. דעת האוסרים הוא דעת הר"ן שהביא בב"י שכתב דמדאיבעיא לן בגמ' בס"ת דליכא לעילויי בה מכלל דפשיטא לן דבהנך אחרינא דאיכא לעילויי בהו אסור למכרן וליקח כיוצא בהם. ודעת המתירין הוא דעת מהרי"א שכתב שמדברי הטור שכתב אבל איפכא להורידן מקדושתן לא. משמע דלא קפדינן אלא שלא יורידם מקדושתן אבל לקנות כיוצא בהם שרי וכתב שכן מצא כתוב בשם הר' יונה ע"כ. וכתב הב"ח דמ"ש מהרי"א דלקנות כיוצא בהם שרי היינו דוקא אם כבר מכרו ובדיעבד שרי לקנות כיוצא בהם אע"ג דאיכא עילויא אחרינא לקנות בהם ס"ת אבל לכתחלה אסור למכרם כדי לקנות כיוצא בהם כדכתב הר"ן דהא פשיטא היא ואין מהרי"א חולק כלל אדברי הר"ן בזה ובס"ת מבעיא לן אי שרי לכתחלה כיון דליכא לעילויי ולא אפשיטא ונקטינן נמי לחומרא כמ"ש הר"ן עכ"ל. ומדלא כתב כלום על דברי הש"ע שכתב בזה יש אוסרים ויש מתירין משמע דס"ל להב"ח דלכתחלה לכ"ע אסור למכור כדי לקנות כיוצא בה וליכא פלוגתא בזה אלא הפלוגתא באם כבר מכרו יש אוסרים לקנות כיוצא בה ויש מתירין וזהו ג"כ דעת הש"ע דמיירי בשכבר מכרו וע"ז כתב שני דעות יש אוסרין ויש מתירין אבל לכתחלה לכ"ע אסור למכור כדי לקנות כיוצא בה וכמ"ש ביו"ד ריש סי' ע"ר גבי ס"ת יעו"ש והגם דמדברי הר"ן המובא בב"י משמע דבלכתחלה איירי הרואה שם בהר"ן בפ' בני העיר על הרי"ף יראה דמשמע שם דאפי' אם כבר מכרו בשאר דברים צריך לעלויי כיון דאפשר חוץ מס"ת כיון דלא אפשר יעו"ש, וכן פי' מר"ן ז"ל בכ"מ דברי הרמב"ם ז"ל בפי"א מה"ת דין י"ד יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ו' ואו' ז' והברכ"י או' ב' ותירצו קושיות הט"ז על הש"ע והקשו על המ"א יעו"ש. וב"כ המאמ"ר אות ב' וכתב דבזה נדחו כל דברי הט"ז וגם המ"א לא דקדק כל הצורך בזה בהבנת דברי הב"ח יעו"ש. וכ"כ הנה"ש אות ב' ותירץ כל קושיות הט"ז יעו"ש. וגם הי"א בהגב"י הקשה על המ"א מ"ש על הרמב"ם מדברי הכ"מ הנז' יעו"ש. מיהו הער"ה או' ב' כתב דבבד"ה סי' קנ"ד מוכח בהדיא דר' יונה והטור פסקו לקולא ומתירין אפי' לכתחלה יעו"ש, אלא שכתב דמ"מ נראה דנקטינן דאפי' מכרו כבר בעינן עילוייא ואסור לקנות קדושה אחרת כיוצא בה שכן דעת ר' אפרים והרז"ה והר"ן והרשב"א בח"י וכו' יעו"ש. וכ"כ החיד"א במחב"ר או' א' דבבד"ה סי' קנ"ד מוכח דסבר מרן דר' יונה מתיר אף לכתחלה וזה הפך ממה שהסכמתי בברכ"י דגם מרן מודה דבדיעבד פליגי. אלא שכתב דאפשר לישב דעת מרן ז"ל דהוא סבר דר' יונה שרי אף לכתחלה והוא ז"ל סמיך עליה בדיעבד דוקא, וסיים דלענין הלכה נראה דהגם דמרן סבר דלכתחלה פליגי כיון דאפשר לקרב הדיעות ולומר דבדיעבד פליגי אבל לכתחלה גם הטור ור"י אסרי כמ"ש הב"ת וכן נראה מדברי הרב המאירי נכון הדבר לומר דלכתחלה כ"ע מודו לאסור יעו"ש. נמצא דרוב הפו' ס"ל דבדיעבד פליגי אבל לכתחלה כ"ע מודו דאסור וגם רוב הפו' ס"ל דגם דעת מרן ז"ל כן וגם עיין בדברינו לעיל סי' י"ג או' ז' שכתבנו דכל מקום שמביא מר"ן ז"ל י"א וי"א וסברה הא' להחמיר ושנייה להקל דעתו לפסוק להלכה כס' השניה ורק לחוש לכתחילה לדברי האוסר יעו"ש, וע"כ בדין זה לכתחילה אסור למכור דבר של קדושה כדי לקנות כיוצא בו ובדיעבד אם כבר מכרו אם אפשר לעלויי צריך לקנות דבר המעולה ממנו ואם לא אפשר כגון שנצרכין לאותו דבר כיוצא בו דלעלוי לא צריכי או כגון שכבר קנו מאותו דבר כיוצא בו יש לסמוך על המתירין ועיין עוד לקמן סי' קנ"ד אות ע"ג.