כף החיים על אורח חיים קנ״ז:כ״ח

כח) צריך להזהר במאד מאד שלא לאכול שום לב בהמה וחיה ועוף כי שם תכלית שורש התקשרות הנפש הבהמית ואם יאכלהו האדם מתקשרת בו נפש הבהמית ההוא לגמרי והיצה"ר מתקשר בו ומטעם זה ג"כ ארז"ל בסוף הוריות שהאוכל לב בהמה גורם לו שכחה וטפשות הלב שעה"מ סוף פ' וילך. חס"ל או' ו'. ולפי טעם זה שכתב האר"י ז"ל שיצה"ר מתקשר בו נראה דגם הנשים לא יאכלו הלב הגם דלית בהו הטעם של שכחה שאין חייבין בלימוד. וכ"כ כף החיים סי' כ"ד או' מ"ה והביא מעשה נורא ע"ז שאכלה אשה לב בהמה והוזקה יע"ש. ועוד נראה דלפי מ"ש האר"י ז"ל בע"ח שער כ' פ"ה ושער מ' פי"ב דעיקר גלוי הנר"ן הם במוח לב כבד ושם מושבם יעו"ש נראה דגם במוח וכבד יש ליזהר מלאוכלם כי גם הם משכחים ואפשר שג"כ מזיקין וסי' מל"ך מוח לב כבד. וכן לא יאכל מקום שאכל העכבר או חתול מפני שקשה לשכחה. אור צדיקים סי' כ"ג או' ך' סו"ב או' ב'. וכן לא ישתה משיורי רחיצה דקשה לשכחה ומשום ברכה. כף החיים שם או' מ"ד. ועוד עיין לקמן סי' ק"ע או' נ"א: