כף החיים על אורח חיים קנ״ח:ו׳

ו) שם ויברך ענט"י. מי שבירך ענט"י ונמלך שלא לאכול לא הויא ברכה לבטלה. הריטב"א בחדושי חולין על דף ק"ו. מחב"ר בק"א או' א' שע"ת או' א' והטעם כתב בשדי חמד אסיפת דינים מע' ברכות או' פ"ט משום דכל שבשעת הברכה כונתו לשם מצוה אף דאח"כ נמלך בתר שעת הברכה אזלינן והיא היתה לצורך שהיה דעתו לאכול אלא שכתב דיש לפקפק דנראה דאין הכל מודים בזה וסיים מ"מ דאין נכון לעשות כן וידחוק עצמו לאכול כדי שלא יכנס בחשש ברכה לבטלם ח"ו וגם הריטב"א אפשר יודה דלכתחלה בלא שום הכרח אין לעשות כן יעו"ש. ועוד עי"ש שהביא פלוגתא בשאר מצות ג"כ אם היתה כוונתו לעשות מצוה ובירך אם יכול לחזור יעו"ש וע"כ צריך לזהר לכתחלה שלא יגרום לעשות ברכתו לבטלה למפרע אם אפשר לו לקיים המצוה:

ו) כתוב בא"ח מים ראשונים מצוה אחרונים חובה למאי נ"מ לבטולי הנך מקמי הנך שאם אכל עכשיו ואין לו מים אחרונים והוא צריך לאכול סעודה אחרת ביום כגון ג' סעודות בשבת מבטל הסעודה אחרת ונוטל ידיו לבה"מ מפני שכבר נתחייב בברכה ואם יש לו שמן ערב או יין מנקה בו ידיו ימברך עכ"ל ב"י עו"ת או' ב' מ"א ריש סי' קפ"א. וכתב שם המ"א משמע מדבריו דאם רוצה לאכול ויש לו רק מים ליטול פ"א נוטל ראשונים ולא אחרונים כיון שאסור לאכול עד שיטול ידיו. וצ"ע א"כ מאי חומרא דאחרונים מראשונים וצ"ל דאסור לו לאכול אא"כ יש לו מים ראשונים ואחרונים לסעודה זו עכ"ל וכ"כ שם הברכ"י או' א' וכתב על דברי הא"ר דאינו מוכרח יעו"ש ועוד עי"ש מ"ש על דברי המ"א יעו"ש. מיהו סיים שם המ"א דעכשיו ראשונים עדיפי אפי' מי שנזהר באחרונים דאינה חובה כ"כ דהא ליכא מלח סדומית. וכ"כ א"ר שם או' א' ומ"ש בא"ח מבטל הסעודה אחרת ונוטל ידיו לבה"מ נ"ל דר"ל מבטל מלעשותה בפת מפני שבדיעבד יכול לעשות סעודה ג' במאכל אחר כמ"ש בסי' רצ"א סעי' ה' אבל לא לגמרי קאמר ועיין סי' קס"ג סעי' מ' ועו"ת בסי' קפ"א או' ו' ודו"ק. ומ"ש עוד בא"ח ואם יש לו שמן ערב וכו' כ"כ בש"ע סי' קפ"א סעי' ט' ועיין בדברינו לשם בס"ד: