קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום

קנ״ח:פ״ה:א׳

פה) שם מברך אח"כ, והיינו דיכול לברך קודם המוציא ולא אח"כ, רש"ל ז"ל פ' כ"ה סי' ט"ל, שכנה"ג בהגב"י אות י"ט, מ"א ס"ק ט"ז, סו"ב אות ג' מט"י אות כ"א, ר"ז אות ט"ז מיהו מדברי הלק"ט ח"א סי מ"ו נראה דס"ל דאחר המוציא יכול לברך, והביאו י"א בהגה"ט סוף הסי' יעו"ש. אבל הט"ז ס"ק י"ב כתב דאחר גמר קיום המצוה דהיינו הנגוב לא יברך יעו"ש, והסכים לדבריו י"א שם, וכ"כ המו"ק לקמן בסי' קנ"ט דנראין דברי הט"ז דאחר נגוב לא יברך יעו"ש, ונראה כיון דיש פלוגתא בזה אם שכח ולא בירך קודם הנגוב יחכך בראשו או יגע במקומות המכוסים בגופו כדי שיתחייב בנטילה אחרת ואז יברך, קודם הנגוב, ועיין לקמן סי' קס"ד ס"ב ואע"ג דהט"ז ומ"א שם כתבו בשם רש"ל דאין לברך על הנטילה בתוך הסעודה אם נגע במקומות המכוסים היינו משום שכבר בירך אבל הכא שעדיין לא בירך וגם קודם הסעודה י"ל גם הרש"ל מודה ועיין ט"ז שם ודו"ק, ואח"כ ראיתי שכ"כ המש"ז אות י"ב יעו"ש, וכ"כ בן א"ח פ' שמיני אות ז':