כף החיים על אורח חיים קנ״ט:י׳

י) שם ואם ניקב בכונס משקה וכו'. כיור נחושת שיש לו ב' פיות אחד להכניס בו המשקה והשני לשפוך ממנו ומקום ששופכין הוא גבוה וארוך מהפה שמכניסין על ידו המים אין לי דין כלי מנוקב ומותר ליטול ידיו לסעודה בזה הכלי. כתונת יוסף סי' ח' וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו כלי שיש לו שתי פיות נוטל כמו שירצה ולא כתבתיו אלא מפני שראיתי מגמגמין באברי"ק שקורין בערבי יעו"ש והביאו י"א בהגה"ט וכתב וז"ל ודלא כהט"ז סק"ז שאסר ליטול מהאברי"ק והביא ראיה מטיטורוס דאין ראיה מהתם וכמו שיראה המעיין ומ"א סק"ד כתב דאם דד זה של האברי"ק הוא כחצי עגולה כעין צנור פסול אבל אם הוא סתום כשר וכדברי מהריק"ש וכן הסכים הלק"ט ח"ב סי' קנ"ח עכ"ל. וכ"נ דעת המט"י בססי' זה. וכן כתב המחב"ר אות ד' דמנהג פשוט בטורקיא"ה וארץ הצבי וארץ מצרים ליטול ידיו מן כלי נחושת הנקרא איברי"ק יעו"ש. וכן כתב הער"ה אות ג' דכלי נחושת שיש לו דד בולט הסכימו האחרונים דכשר ליטיל ממנו ממקום שירצה ומ"ש בזה הרב ב"ד סס"י ע"ב לא ראה מ"ש הרמב"ם ספ"ד דבית הבחירה דכיור היה לו י"ב דד כדי שיהיו כל הכהנים העוסקים בתמיד מקדשין כאחד יעו"ש עכ"ל. וכן כתב הבי"מ או' י"ב. מיהו הד"מ בהגה"ט אות ג' כתב בשם זקנו וז"ל בענין האברי"ק שיש לו ב' פיות אחת רחבה ואחת קצרה והפה הקצרה עודפת על הרחבה ונוטלין ממנו לידים נראה דלא מהני וצריך לחתוך העודף דאם לא כן נמצא נוטל ידיו ממה שאינו כלי דשם לעולם לא יחזיק מים דכשממלאין אותו עד פה הרחבה תו אינו מחזיק יותר לכשיהיה מים גם באותו העודף עכ"ל ועי"ש והסכים לדבריו ג"כ הד"מ ז"ל יעו"ש. וכן כתב דה"ח אות ב' דאם הדד יותר גבוה מדופני הכלי פסול ליטול בו דרך הדד יעו"ש. וא"כ כיון דיש פלוגתא בזה אע"ג דכתב המחב"ר דהמנהג להקל מ"מ ירא שמים יצא ידי כולם. ואם הדד יותר גבוה משפת הכלי אז יטול ממקום הרחב שהוא הנמוך או יחתוך מן הדד עד שיהא נמוך מן שפת הכלי ואז יטול מן הדד דוקא וכן אם הדד הוא נמוך מן שפת הכלי יטול מן הדד דוקא משום דאותו מקום הרחב שהוא למעלה מן הדד אינו מחזיק מים ונמצא ניטל ידיו ממה שאינו כלי כנז':