כף החיים על אורח חיים קנ״ט:כ״ה

כה) שם הלכך מגופה של חבית וכו' דהכי איתא במס' חולין דק"ז ע"א. מגופת חבית שתקנה נוטלין ממנה לידים. ופרש"י ז"ל שתקנה חקקה לקבל רביעית ואע"ג דמעיקרא לאו לאשתמושי בגווה עבידא ואין חללה עשוי לתוהו עכ"ל אבל התו' שם פי' דבלא חקיקה היא רביעית אלא שמשופעת היא ואינה יושבת אלא מסומכת ותקנה היינו שהרחיבה מלמטה עד שיושבת שלא מסומכת וקודם שתקנה אין נוטלין ממנה משום שאין בית קבול שלה חשוב כיון דבלא סמיכה המים נשפכין ולא נשאר רביעית יעו"ש. וכ"כ הר' יונה והרא"ש כמבואר בב"י וכ"פ כאן בש"ע כדעת התו' ומשמע דבתיקון זה שהרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית שלא מסומכת סגי ומיהו הר"ש ז"ל בריש מס' ידים מ"ב פי' הטעם דמגופת החבית אין נוטלין ממנה לידים משום דלאו לתשמיש לתוכה עבודה אלא לכסות חבית ותיקנה היינו שחקק בה כדי לקבל רביעית יעו"ש ומשמע מדבריו דאפי' אם היא יושבת שלא בסמיכה וגם מקבלת רביעית אין נוטלין ממנה מפני שאין תוכה עשוי לקבלה אלא עשויה לכסוי עד שיעשה בה מעשה דהיינו שיחקוק בה עוד לקבל רביעית אלא שהב"ח כתב על שם הר"ש ואם תיקנה כלומר שייחדה מעתה והלאה לקבלה נוטלין ממנה יעו"ש ועיין מ"א סק"ד וע"כ כתב שם הב"ח דלכתחלה אין ליטול ממגופה אלא בדאיכא כולהו תלתא דמחזיק רביעית ושיהא מושבו רחב שיושב שלא מסומך ושיהא מיוחד לקבלה מעכשיו והלאה עכ"ל. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ו' עו"ת אות ד' וכתב דיש להחמיר בדאפשר. וכן כתב הסו"ב אות ד' אמנם הא"ר אות ד' כתב דאין להחמיר כלל יעו"ש. וכן כתב המט"י אות א' דכיון דאחר התיקון חזייא לכך ולכך. ונוחה לב' התשמישין יספיק לנו לשוויא כלי וכ"מ דעת הש"ע והטור יעו"ש. וכ"נ דעת הט"ז סק"ה. וכן כתב הר"ז אות ו' אלא שכתב שם הר"ז אבל כל כסוי שלא תיקנו לקבלה אעפ"י שיכול. לקבל כשהוא יושב שלא מסומך כגון כיסוי כוסות ודומיהן אין נוטלין מהם יעו"ש וע"כ כיון שיש פלוגתא בזה לכתחלה אין ליטול בכסויי כלים אפי' אם מחזיקים רביעית ויושבין שלא מסומכין אא"כ עשה מעשה בתוכו שחקק בו עוד רביעית אחר כנז"ל בהם הר"ש. או הוסיף על שפתו עוד מלמעלה כדי רביעית או לכל הפחות שיחדו מכאן ולהבא לקבלה כמ"ש הב"ח או אם היא עשוי לכך לכסוי ולקבלם אבל אם אינו יכול ליחדו מכאן ולהבא לקבלה ואינו עשוי אלא לכסוי בלבד אין ליטול בו אלא בשעת הדחק אפי' אם מחזיק רביעית שלא מסומך או שתיקן מושבו לקבל רביעית שלא מסומך ולא יברך על נטילה זו כמש"ל אות ט':