כף החיים על אורח חיים ק״ס:נ״ט

נט) שם הגה. מי שלא נטל ידיו ונגע במים וכו' ומשום הכי היוצא מבה"כ ובא ליטול ידיו דרך טהרות יכול לשאוב בחפניו מן הדלי ולרחוץ ידיו והמים לא נטמאו וכשרים אח"כ לנטילה. רש"ל פכ"ה סי' ט"ו. שכנה"ג בהגב"י אות מ"ה. ט"ז סק"ט. מ"א ס"ק י"ד. ר"ז אות ו' קיצור ש"ע סי' מ' אות ט' והטעם כתב שם הר"ז מפני שלא טיהר ידיו במים הנשארים בדלי אלא במים שבחפניו אבל אם הטבילן בדלי לטהרן הרי נעשה מלאכה בכל המים שבדלי. ואפי' לא היו ידיו מלוכלכות ממש מ"מ כיון שיש לו צורך לנקותן במים משום שנגעו במקום הטינופת נעשו המים כשופכין יעו"ש. וכ"כ קיצור ש"ע שם. ועיין לעיל אות כ"ג ולקמן אות ס"א: