כף החיים על אורח חיים י״ח:י״ז

יז) סעי' ב', סדינים אעפ"י שאדם וכו' כתב בהגמ"י פ"ג דלהרמב"ם שסיבר כסות לילה ביום חייב יש לחוש בסדינים שיש להם ארבע כנפות ומתכסים בהם בבקר וחייבים בציצית. ושמעתי שרבינו אליהו היה עושה להם ציצית. מיהו פירש שר"ת פטר סדין בציצית אפי' כשהוא כסות יום עכ"ל והביאו ב"י וכתב וז"ל ומנהג פשוט שלא להטיל ציצית לסדינים בין הה של פשתן בין הם של צמר ולא פקפק אדם בדבר עכ"ל. והב"ד מ"א סק"ג וכתב וז"ל וטטמא לא ידענא למה יפטרו של צמר ובספר יראים כתב ג"כ שחייבים וכו' ובתוספות (מנחות) דף מ"א ע"א כתבו דגבי ציצית אין לחלק בן הצעה ללבישה עכ"ל. וסיים דבסדין של צמר יעשה קרן אחת עגולה לפטור מציצית אליבא דכ"ע עכ"ל. פרמ"ג א"א אות ג' וכ"כ ר"ז אות ה'. חס"ל אות ב'. עמודי השלחן על קיצור הש"ע סי' ט' אות כ"ג. בן א"ח פ' לך לך אות י"ז. וכתב שם הפרמ"ג אבל בסדינים של פשתן או של שאר מינים אין להקפיד. דיש אומרים דאין עושין לפשתן כלל ציצית עיין סי' ל"ט סעי' ו' (ובדברינו שם על סעי' ב' אות ו') ושאר מינים י"ל דכמה פוסקים סוברים שהם מדרבנן. ואיכא ס"ס שמא פטורים מן התורה ושמא הלכה כסות המיוחד ללילה פטור ביום, וכל שיש ב' ספיקות מן התורה אף בדרבנן רק ספק אחד שפיר דמי. עיין יו"ד סי' ק"י בזה עכ"ל. (ועיין בזה ש"כ ביו"ד סי' ק"י בדיני ס"ס בארוך ובקצור אות ט"ז. ובס' זבחי צדק סי' ק"י בדיני ס"ס י"ח. ועוד עיין שם בס' זבחי צדק ס"ס ט"ז שכתב מכמה פו' דעבדינן ס"ס מפלוגתא דרבוותא. ועוד עי"ש בס"ס ל"ה שכתב דעבדינן ס"ס אפילו בסברא דחויה ואפי' נגד מרן ז"ל יעו"ש. שכן פסק להלכה ולא כיש חולקין. ואכמ"ל) ועוד איכא ספק שלישי דשמא הלכה כמ"ד אין חייב בציצית אלא דרך לבישה ולא דרך הצעה כמ"ש הד"מ אות ב' ומ"א שם בשם המרדכי, וכ"כ בן א"ח שם, וסיים וז"ל וע"כ אין להקפיד בסדינים של שאר מינים, אבל בשל צמר אע"ג דיש בו ג"כ ס"ס כיון דאפשר לתקן בנקל בקרן אחת עגולה לא סמכינן באיסור תורה על ס"ס זה עכ"ל, ולע"ד נראה הטעם כמ"ש הרב זבחי צדק שם בס"ס כ"ט בשם סדר אליהו רבה ז"ל בשער א' דף מ"ח ע"א והרב נחפה בכסף סי' ד' דף ל' ע"ב והער"ה בא"ח סי' פ"ג אות ב' בסופו דכל מידי דלית ביה פסידא ואית ליה תקנה לא מתירינן לכתחילה בס"ס יעו"ש, והכא נמי בסדין של צמר כיון דאית ליה תקנה בקרן אחת עגולה ולית ביה פסידא לא מתרינן לכתחילה בס"ס אבל בשאר המינין כיון דאית בהו ג' ספיקות יש להתיר, ומ"ש א"ר אות ד' שמצא בגיליון ש"ע וז"ל הואיל ואין התחלת תשמישו ביום לא מיקרי תשמיש יום כלל אפי' להרמב"ם עכ"ל, זה אינו דפעמים אדם מתכסה בסדין ביום עצמו כגון שבאה לו שינה בחצי היום או בשליש היום וא"כ הו"ל התחלתו ביום וע"כ יש ליזהר כמש"ל: