כף החיים על אורח חיים כ״ה:ס״ה

סה) שם לא יפסוק לענות עמהה וכו' ואפי' מי שאינו מברך על התפילין אלא יוצא בברכת חבירו וחבירו מכוין להוציאו אין לו להפסיק ולענות. דאע"פי שנפטר בברכת חבירו מ"מ הרי הוא כאלו מברך לעצמו וכי היכי שאינו יכול להפסיק כשמברך לעצמו ה"נ כשנפטר בברכת חבירו וכמ"ש בסי' קס"ז סעי' ו' לענין המוציא ובסי' תקצ"ב סעי' ג' בענין השופר ובכמה דוכתי וה"נ לא שנא, ודלא כמ"ש באה"ט ס"ק י"א, מאמ"ר אות ט' יעו"ש. ועיין מש"ל אות ד"ן: