כף החיים על אורח חיים כ״ו:א׳

א) [סעיף א'] אם אין לו אלא תפילה אחת מניח אותה שיש לו וכו' וה"ה אם יש לו שתיהן ויש לו שום אינם וכו' אם לא הניח אלא אחת מהן אעפ"י ששתיהן בידו ולא היה לו שום אונם יצא ידי אותה המצוה שקיים אבל ודאי שאסור להניח תפילה של ראש קודם של יד וכ"ש לבטל שום אחת מהם אם לא מפני האונס עכ"ל מרן ז"ל בב"י. ומכאן הוכיח הרב המובהק החסיד כמהר"ר יעקב מולכו מרבנן קשישאי בדורות שלפנינו אשר בעיר קדשנו ירושלם ת"ו בתשו' כ"י סי' פ"ה דמי ששכח ולבש תפילין של ראש קודם שילבש תש"י א"צ להסירה כיון שיצא ידי מצותה. והביאו ברכ"י אות א'. וכ"כ הט"ז סי' תרפ"ב ס"ק ד'. וכתב דלא כאבודרהם שכתב וז"ל מדקתני מעכבות משמע שאם הניחם כן לא יצא דצריך להניחם כסדר מציתן עכ"ל ותמה עליו וכתב דהאי גמרא שהוא מביא ליתא בשום דוכתא בתלמוד יעו"ש ולשון זה של האבודרהם הובא באבודרהם הלכות ברכות בשער הראשון דף קי"ט ע"א מן רבינו גרשון והוא מגמרא ירושלמי מעשר שני פ"ה הלכה ה' וז"ל הגמרא שם אות תניי תני כל המצות שבתורה מעכבות ואית תניי תני כל המצית שבפרשה מעכבות. רבי אחא בר פפא בעי קומי רבי זירא אפילו הקדים תפילין ש"ר לתפילין ש"י אמר ליה אף אנא סבר כן עכ"ל. ופי' פני משה אית תניי תני כל המצות שבתורה מעכבות את הוידוי שאם עבר על אחת מכל מצות שבתורה אינו יכול לומר עשיתי ככל מצותך אשר צויתני וכו' ואית תנא תני כל המצוה שבפרשה מעכבות דדוקא כל מצית האמורות בפרשה זו מעכבות ולא שאר כל המצות. רבי אחא בעי קומי רב זירא למ"ד נל המצות שבתורה מעכבות אי נימא דאפי' הקדים תפילין של ראש לתפילה של יד דלא כתיבא בהדיא בתורה שצריך להקדים לתפלה של יד אלא מדרשא דקרא אתייא ככתוב ולטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים. ואם זה נמי בכלל מצות האמורות בתורה מקרי. ואמר ליה אף אנא סבר כן דלהאי מאן דאמר אף זה מעכב עכ"ל. וא"כ לשון זה שהביאו הט"ז מן האבודרהם אינו מן הגמרא עצמה אלא הוא מדקדק כן מן הגמרא ולפי פירוש הפני משה נוכל לומר דלא נגע זה בענין אם יוצא חובתו אם לאו אלא כיון שהיפך ולבש תש"ר קודם של יד ולא קיים בתחילה כשלבש תש"ר תחלה כל זמן שבין עיניך יהיו שתים אינו יכול לומר עשיתי ככל מצותך אשר צויתני וכו' ולעולם יצא י"ח מצות הנחת תפילין אלא שלא קיים תחלת לבישתו כל זמן שבין עיניך יהיו שתים ואין חילוק דאפילו אם אחר כך יחלוץ תש"ר וילבש תש"י ואחר כך ילבש תש"ר גם כן אינו יכול לומר עשיתי ככל מצותך וכו' דזה מצוה אחרת וכבר באותה המצוה הקודמת שלבש תש"ר תחלה לא קיים דרשת הפסוק ומשום הכי כתב הע"ז דלא נמצא כן בתלמוד ותמה על האבודרהם. ועיין ער"ה סי' תרפ"ד אות ג' וכן כתב הא"ר סי' תרפ"ד אות ב' כל שהניח תש"ר תו אין צריך ליטלו משם ומניח מיד תש"י. והביאו פרמ"ג שם במש"ז אות ד"ן. וכן כתב שאלת יעב"ץ סי' קכ"ה וכתב ודלא כהלק"ט ח"א סי' נ"ג. והביאו הברכ"י סי' כ"ה בשיו"ב אות ג'. וכן פסק בספרו קשר גודל סי' ג' אות ג'. ער"ה סי' כ"ה אות ו' ועיין לו סי' תרפ"ד אות ג' ש"ץ דל"ז ע"ב. זכ"ל ח"א אות ת', סידור בו"ע בדיני הנחת תפילין אות כ"ה. שע"ת סי' כ"ה אות י"ג וכתב שאם לבש של ראש מפני שלא היה לו של יד ואחר כך נזדמן לו של יד. גם הלק"ט כתב דא"צ להסיר של ראש קודם הנחת של יד יעו"ש. ועיין פתה"ד אות ב' וגם לפי מ"ש הרב האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ה' דתפילין דתש"י קידמת לתש"ר ונתן טעם בסוד י"ל היינו דוקא קודם הנחתן דצריך להניח על הסדר תש"י ואחר כך תש"ר אבל אם כבר טעה והיפך הסדר והניח תש"ר קודם תש"י אין צריך לחזור ולחלוץ תש"ר כדי להניחם על הסדר דכיון דעבר והפך הסדר חלף והלך לו ומה מועיל עוד אם אחר כך יבואו כסדר אחר שהפך. ועוד הא כתב הרב שם כי כל דבר קדושה ורוחניות אף על פי שמסתלק עכ"ז נשאר שם לעולם בחי' רשימו זעיר תמיד ואינו מסתלק משם יעו"ש. ואם כן הכא נמי אפילו אם חוזר וחולץ התש"ר נשאר בחי' הרשימו ואם כן למה לו לחלוץ ולבטל המצוה בעת ההיא עד שילבש התש"י. ונראה מפני זה פסק החיד"א ז"ל דא"צ לחלוץ של ראש אלא ילבש של יד ולא חש מפני דברי האר"י ז"ל משום שלא יש תיקון בזה כמ"ש ודו"ק. מיהו אם עדיין לא הדקו בראשו ולא הינח במקום הראוי לו ונזכר צריך להסירו ולהניח של יד תחלה ואחר כך של ראש. כיון שעדיין לא גמר המצוה. ויעשה ההנחה על הסדר. עיין בדברינו לעיל סי' כ"ה אות מ"א ואות ץ':