כף החיים על אורח חיים כ״ז:כ״ג

כג) [סעיף ה'] אדם שהוא עלול לנזילות וכו'. פי' שיש לו מכאוב בראשו ואה יגלה ראשו יזיק לו הקרירות, וכיון שיש דעות דס"ל בתש"ר אין חשש בחציצה דהא כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ולא נאמר בין עיניך אלא לסיום מקום. זה שהוא אנוס יסמוך על זה ומכל מקום יניחם על כובע דק שאז יוכל להניח כנגד מקום שמוחו של תינוק רופס. משא"כ בכובע גדול. ט"ז סק"ה. מ"א סק"ז. ד"מ ח"א חא"ח סי' ז'. יד אהרן מ"ב בהגב"י אות ג'. מיהו הב"ח החמיר וכתב דאין להקל כלל אף למי שעלול לנזילות להניח תפילין של ראש על כובע דק בשעת קריאת שמע ותפילה. אלא כדי לצאת ידי חובתו גם לדעת הרא"ש והטור צריך שבשעת הברכה ובשעת קריאת שמע ותפלה יהיו על בשרו בלי חציצה כלל יעו"ש, והביאו עו"ת אות ה'. שכנה"ג בהגב"י אות ב' וכתב וכן עמא דבר. וכ"כ הפרמ"ג בא"א אות ז'. אמנם אם גדל עליו הכאב מאד ולא יוכל להניחם אם לא בדרך זה ודאי שיש לסמוך על דברי מרן ז"ל והאחרונים ואפי' אם ישארו על כובע הדק בשעת קריאת שמע ותפלה כיון דלא אפשר בענין אחר וזה יותר טוב משלא יניח תש"ר כלל. ובתשב"ץ סי' ל' כתב דאין להניח תפילין על הכובע דק על ראשו ומותר לכסות אותם בסודרו. והא דאמרינן וראו כל עמי הארץ וכו' היינו שיהיו בראש במקום שהם נראים יותר. וראו כמו ושמעו וכל העם רואים את הקולות יעו"ש והביאו שע"ת אות ח' והכל לפי מה שהוא אדם מה שיכול לעשות ולזהר במצות ה' יותר יעשה ותע"ב: