כף החיים על אורח חיים כ״ז:נ״ד

דנ) שם אם פיחת משיעור אורך הרצועות ורחבן וכו' מניחן כמות שהן עד שימצא אחרות כשיעור. הא דלא התיר מרן ז"ל אם נפחת אורך ורוחב הרצועות אלא עד שימצא אחרות מפני שסברת הרמב"ם ז"ל בפ"ג אם פיחת משיעור הרצועות בין באורך שהוא עד הטיבור או למעלה ממנו מעט בין ברוחב שהוא אורך שעורה פסול וכן הוא סברת הסמ"ק כמ"ש בב"י. וכתב מרן ז"ל בב"י דהלכה כהרמב"ם היכא דאפשר למצא אחרת כתקנה. ועל כן לא התיר בש"ע אלא דוקא בהיכא דלא אפשר למצא אחרת. ועיין מש"ל דלדעת הזוהר והאר"י ז"ל שיעור הרצועה דמצד ימין עד הטיבור ומצד שמאל עד החזה יעו"ש. וא"כ כיון דדעת הרמב"ם ז"ל אם פיחת משיעור הרצועות בין באורך בין ברוחב פסול וכן דעת הסמ"ק אם אירע כזה שחסר רוחב הרצועה משיעור אורך שעורה או שחסר אורך הרצועה מימין עד הטיבור ומשמאל עד החזה וא"א באחרת. יניחם בלא ברכה. רק אם היא ש"ר יפטור אותה בש"י ואפי' לסברת האשכנזים דמברכין על תש"ר. כמ"ש פאת השלחן על קיצור הש"ע סי' יוד אות י"ג יעו"ש. ואם היא של יד יכוין לפטור אותה אח"כ כשיברך על תש"ר ואם אין לו אלא היא יברך עליה בלא שם ומלכות רק יהרהר שם ומלכות בלבו. ואע"ג דהלבוש כתב דיברך וכ"כ א"ר אות ט"ו וסו"ב במקור חכמה אות ו'. כבר כתבנו לעיל סי' ח' אות ז' ובכ"מ דסב"ל אפי' כנגד הרוב ואפי' כנגד מרן ז"ל יעו"ש. וכ"כ עו"ת אות י"ב דאינו מברך אם פיחת משיעור אורך הרצועות בין ש"י בין של ראש יעו"ש: