כף החיים על אורח חיים כ״ח:ג׳

ג) שם שלא יסיח דעתו מהם. המגיה ס"ת להכינו לצורך קריאת התורה בשבת בעוד התפילין עליו לאו שפיר עבד דעל כרחיה אסח דעתיה מתפילין כדי ליתן דעתו עיניו ולבו בהגהת הס"ת כתיקונו בחסרות ויתרות ודבוקים ונפרדים ולפעמים צריך לכתוב ולהגיה ול? ולתפור איזה יריעה וזימנין דמתרמי דפ' השבוע ארוכה או תהיין חוברות וכל זמן זה לא פלט מהיסח הדעת, פתח הדביר אות א'. ועי"ש שכתב דהגם דאין מקום לגעור בו שהרי ר"י והטור בסי' מ"ד לא חשבי הסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק וק"ר אבל מתעסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהם ממש אין זה נקרא הסה"ד וכ"כ בפשיטות ח"א כלל י"ד אות ט"ו מ"מ הירא את דבר ה' נכון לו ליזהר דכיון דאנן בדידן אין תפילין עלינו כל היום כבזמן התלמוד לפחות בשעה קלה נכון ליזהר מהסה"ד אפי' לא יהיה בשחוק וק"ר. ועוד הרי שאגת אריה סי' ט"ל אסר הסה"ד לגמרי. וכ"ש דרבינו האר"י ז"ל ומצת שמורים ז"ל החמירו מאד בזה וביארו דעושה פגם גדול עיין להא"ר בסי' זה דודאי כל בעל נפש יחמיר. ועוד עי"ש שהביא ראיה מדברי הב"ח סי' ל"ח ס"ז והפרמ"ג שם במש"ז אות ד' יעו"ש. והביאו כף החיים סי' יו"ד אות כ"ו וכתב דהדין עמו יעו"ש: