כף החיים על אורח חיים ד׳:נ״ח

נח) שם בהג"ה. ובגמרא פ' הישן משמע דדוקא ביום היה נזהר, עיין סי' רל"א. וז"ל שער הכוו' בדרוש יום שבת השינה בלילה היא טובה ומוכרחת והשינה בימי החול טובה לרשעים ורעה לצדיקים זולת אם יהיה איזה צדיק גמור גדול שבדורו וכו'. אבל השינה ביוה"ש היא טובה לצדיקים כי אין דבר רע שולט ביום שבת ואין חשש שיפסיד איזה עבור נשמת איזה צדיק על ידי השינה ואדרבה אפשר שירויח וימשיך עמו איזה עיבור נשמת צדיק ולכן נכון הדבר לישן ביום שבת אחר האכילה וכך הי' נוהג מורי ז"ל לישן ביום שבת אחר האכילה שיעור ב' וג' שעות כי אדרבא הוא מכלל עונג שבת עכ"ל. וכן כתב בס' פט"ח פרק כ"א. וכן כתב בס' משנת חסידים פ"א סוף אות י"ב במס' שארית יום שבת. ועיין דב"ש בשאלה הנז':