כף החיים על אורח חיים מ׳:ה׳

ה) כתב הכנה"ג בהגה"ט נוהגים להתענות מי שנופלין לו תפילין ובס' משפטי שמואל סי' י"ב תמצא סמך למנהג עכ"ל. והב"ד מ"א בסי' מ"ד סק"ה. יד אהרן בהגה"ט, מחב"ר אות א'. ר"ז סי' מ"ד אות ב'. שתילי זיתים שם אות ה'. וכן מי שנופל ס"ת מידו כתב שס במשפטי שמואל דיתענה, והביאו הכנה"ג ביו"ד סי' רפ"ב וברכ"י שם בשיו"ב אות א', מ"א באות הנז"ל, וכתב שם המ"א וז"ל ונ"ל דמיירי בלא נרתקן אבל בס"ת אפילו בנרתיקן עכ"ל ור"ל דהא דצריך להתענות בנפלו לו תפילין דוקא אם נפלו בלא נרתיקן אבל אם נפלו התפילין בנרתיקן א"צ להתענית ובס"ת אפי' נפלו בנרתיקן צריך להתענות. וכ"כ ר"ז שם ושתילי זיתים שם ושכנה"ג בהגה"ט בסי' תקס"ו אות ג' כתב בשם מהר"י ברונא מכ"י וז"ל רבותי החמירו להצריך תענית אפי' אם נפלו נארץ עם הכיס שלהם וכה"ג אני מיקל ליתן פרוטה לצדקה עד שנפלה קציצה לארץ אפי' אם הרצועות בידו אבל ברצועות ליכא קפידא עכ"ל. וכ"כ א"ר בזה הסי' אות ה' בשם הנז' דאם נפלו בנרתיק, יתן פרוטה לצדקה וברצועות אין קפידא אם נפלו לארץ יעו"ש. וכ"כ באה"ט בסי' תקע"א סק"א בשם הנ"ז. מחב"ר בזה הסי' אות ב'. מחה"ש בסי' מ"ד ס "ה, חס"ל אות ה'. יפה ללב בסי' מ"ד אות ב'. בן איש חי ז"ל פ' חיי שרה אות י"ח, ועיין להחיד"א בס' חיים שאל ח"א סי' י"ב שכתב דאף מי שנפל מידו התפילין עצמן אם הוא תש כח וקשה עליו התענית וכ"ש אם הוא צורבא מרבנן וממעט בת"ת יתן צדקה לכפר עון נפילת התפילין וגדולה צדקה לכפר אפי' למזיד כמשז"ל וק"ו לשוגנ או אנוס יעו"ש, וכ"כ החס"ל שם. יפה ללב שם. בן א"ח שם, וכ"כ הרח"פ בכף החיים סי' יו"ד אות ל"ח בשם אורחות יושר פרק ט"ו. מיהו אם נפל ס"ת מידו אין להקל ח"ו וצריך שיתענה. חיים שאל שם. והב"ד רב פעלים ז"ל ח"א סי' ל"ג: