כף החיים על אורח חיים מ״ג:י״א

יא) שם ויש לחוש לדבריו. וכ"כ הלבוש. ר"ז אות א'. וכ"כ בהגהות אלפסי פ' מי שמתו כדברי הרמב"ם ז"ל דאסור להשתין בעוד התפילין בראשו גזירה שמא יפיח כי כן דרך המשתינין עכ"ל. והב"ד ד"מ אות א'. וכן פסק הב"ח. סו"ב במקור חכמה. יפה ללב אות ה'. ובפרט לדברי האר"י ז"ל שהחמיר מאד בהסיח הדעת דתפילין כמ"ש סי' כ"ח אות ב'. וחיישינן שמא ג"כ יסיח דעתו בעת ההשתנה ועוד יראה המעיין בדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין כי כמה גדלה מעלת התפילין והרצועות והבתים ע"כ יש לזהר ולהחמיר שלא להשתין בעודו לובש תפילין בין בבה"כ קבוע ובין בבה"כ עראי, בין בשל יד בין בשל ראש דלענין הפחה והסח הדעת אין חילוק כמ"ש סי' ל"ז סעי' ב' והגם שכתב ח"א כלל יו"ד אות כ"ו לעת הצורך מותר כגון שיתבטל עי"ז מתפלה בצבור וכו' עכ"ל יש להחמיר מפני כי גדלה מעלת התפילין. ועיין לקמן אות י"ד: