כף החיים על אורח חיים מ״ו:ל״ב

לב) [סעיף ד'] צריך לברך בכל יום שלא עשני עכו"ם וכו' הנה ברכות על חיוב המצות הן. דעכו"ם לא נתחייב במצות כלל, ואשה ועבד אעפ"י שנתחייבו בקצת מצות לא נתחייבו בכולן. ויש להקדים שלא עשני עבד שבתחלה אנו מברכים שלא עשני עכו"ם שאינו בר מצות כלל ואח"כ אנו מברכין שלא עשני עבד אעפ"י שישנו בקצת מצות זיל טובא והוא חשוד על הגזל כדתנן (אבות פ"ב) מרבה עבדים מרבה גזל. גם דומה לעכו"ם שאין לו זכות אבות. ועוד שאסור בבת ישראל ואח"כ אנו מברכין שלא עשני אשה שאעפ"י שהיא חשובה מן העבד מ"מ אינה חייבת בכל המצות. ב"י ולבוש. וב"ח פי' שלא עשני עכו"ם עבד אשה הוא שלא מסר נפשו על ידי מלאכו להורידה לתוך גופו של עכו"ם או עבד או אשה בתחלת ברייתו עכ"ל. ועיין מ"ש עליו החיד"א בברכ"י אות ז' ובמחב"ר אות ד' יעו"ש וז"ל מצ"ש דע כי האדם אעפ"י שהוא זכר יש מיני עבירות שגורמים לו להתהפך ולהיות נקבה, וענין אחד הוא ענין משכב זכור מדה כנגד מדה ומתגלגל ונעשה נקבה. וכן יש מיני עבירות שגורמים לו להתהפך ולהיות גוי. וענין אחד הוא הבועל ארמית ובעת הכריעה על ברכיו לשכב עמה אז הוא כורע לע"ז וזה גורם אח"כ שאוכל עמה מאכלות אסורות ושותה עמה יין נסך כי עבירה גוררת עבירה. ואהבה שאוהב לגויה מקלקלת הצורה שנברא העולם בצלם אלהים וכן ג"כ נתהפך אח"כ בגלגול אחד בגוף של גוי מדה כנגד מדה. וכן יש מיני עבירות שגורמים לו להתהפך ולהיות עבד. והענין הוא מי שעובד לאנשים גדולים מהאומות ועל ידי העבדות שעושה להם הוא מתבטל מעבדות הש"י ואינו מתפלל ואינו מניח תפילין ומתבטל מת"ת וק"ש ומתבטל מכמה מצות של שבת. ואעפ"י שהכל נעשה באונס מ"מ מדה כנגד מדה לא בטלה ומתגלגל אח"כ בעבד כנעני לכן כל מי שהוא מזרעא קדישא זרע אברהם יצחק ויעקב מאחר שהוא רואה את עצמו שהביאו הקב"ה בגלגול טוב. ויביט בעצמו טוב הכנתו ראוי ליתן שבח והודאה שהש"י מסייע אותו כמ"ש רז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו וכן צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וה' לא יעזבנו בידו וגו' שלא נכשל באלו שלשה עבירות הנ"ל שלא יצטרך הקב"ה להביא אותו באותן ג' גלגולים גוי עבד אשה. ולכן לא די שיברך ברכה זו פעם א' בימיו אלא בכל יום ויום ויהיו אלו ג' עבירות נגד פניו שלא יכשל בהם ח"ו בגלגול זה כדי שלא יבא באחד מהם בגילגול שני ולכן אלו ג' ברכות צריך להיות זכרון בין עיניו. (ועיין משנת חסידים מסכת חצות פ"ג אות ז'. ויפה ללב ח"ג אות ט'):

לב) עוד אפשר לפרש כי גם בחיים חיותו אפשר לאדם להתעבר מאלו הג' גוי עבד אשה. כי בכל לילה עולה נשמתו למעלה לתת דין וחשבון לפני קונו והנה לפי מעשיו כך דנין אותו. ולפעמים נותנים לו איזו נשמה בסוד העיבור של גוי או של עבד או של אשה. ונודע כי אפילו מי שהוא משכים ללמוד ולעסוק בתורה אינו חוזר בו נשמתו אלא נשארה באפיו כמש"ה חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. עד אחר שיתפלל ועונה ברוך ה' המבורך לעולם ועד אז חוזרת הנשמה בגופו. ולכך יש בו ה' תיבות כנגד חמשה בחי' שמות שיש לנשמה. נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, והנה עתה בקומו ממטתו בעוד שהנשמה באפיו קודם שיכנס בגופו יברך אלו הג' ברכות ולא כמו שעושין קצת בני אדם שמסדרים הברכות אחר התפלה, והנה צריך לכוין בברכתו כמו שלעבר לא נכנס בגופו שום נשמה מהג' ה"ל כן מהיום והלאה שלא יכנס בו נשמה שאינה הגונה. ויהרהר בתשובה שאם עשה איזה דבר מכוער מהג' הנ"ל שיתחרט עליו ולא ישוב עוד לכסלה. וע"י זה פורח הנשמה שבאפיו שאינה הגונה לו והולכת לדרכה. ונשמתו שהיתה בו מקודם היא לבדה חוזרת ומתפשטת בגוף האדם ע"כ מאחר שכבר נתפשטו הנשמות בגופו בשעת ברכו א"כ מה יועיל לו לברך אלו ג' ברכות אחר התפלה ואעפ"י שעל פי הפשט לית לן בה באיזה זמן שיברך מ"מ ירא שמים יוצא ידי כולם ויברך אותם בזמנם קודם התפילה מהטעם הנ"ל עכ"ל, ועיין מש"ל אות ט':