ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים מ״ו:נ׳
חלק מ: סימן מ״ו
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
נ) שם בהגהה. דאין הברכה דוקא על עצמו וכו' ולפ"ז משמע דגם החרש מברך הנותן לשכוי בינה. וסומא מברך פוקח עורים. וכ"כ המ"א ס"ק י"ד דדעת הפוסקים משמע דאפי' הלן במדבר דליכא תרנגול לא לו ולא לאחרים וסומא וחרש מברך אלא דהוא ז"ל לחלק יצא דסומא לא יברך פוקח עורים אבל חרש יברך הנותן לשכוי יעו"ש ובמחה"ש והפר"ח אות ח' כתב דלפי דעת ההגהה והמקובלים חרש יכול לברך הנותן לשכוי. והסומא יכול לברך פוקח עורים לכולי עלמא יעו"ש. (ומה שיש להקשות ע"ז שכתב הפר"ח וסומא יכול לברך לכ"ע מהא דכתבו הג"מ פ"ז מהלכות תפלה בשם התוספות והב"ד המ"א שם באות הנז' דסומא לא יברך פוקח עורים כיון שהדבר חסר בגופו כבר הקשה זה היד אהרן בהגה"ט והב"ד הברכ"י אות י"ג יעו"ש) מיהו הרב מטה יהודה אות ג' דחה דברי הפר"ח והסכים שלא יברך הסומא פוקח עורים ולא החרש הנותן לשכוי יעו"ש. אמנם הברכ"י בכיו"ב אות י"ד כתב וז"ל סומא מצי לברך פוקח עורים אף לדעת הרמב"ם. הרה"ג מהר"ם זכות בספרו קיל הרמ"ז פ"ד דמגילה. וכתב שם שהסכימו עמו רבנן קשישאי דערעא ישראל. וכ"כ הפר"ח. ובשגם יש לדחות סברותיו כאשר העירותיהו לפנים על דברי הפר"ח מ"מ המסתכל יפה ביושר העיון שפיר חזי דלקושטא דהלכתא אדחויי לא סמכינן וסומא נמי על טוב עין הוא יברך פוקח עורים כהוראת רבנן קדישי דארעא ישראל והפר"ח והרמ"ז והכי נקטינן עכ"ל. וכ"כ בספרו קש"ג סי' ה' אות י"ד. וכן הסכים הש"ץ בדמ"ח ע"ב יעו"ש. זכ"ל ח"א בה"ב אות ש' סדור בי"ע אות ה' וכ"כ הרה"ג בן א"ח זלה"ה פ' וישב אות ה' וז"ל אע"ג דקיי"ל סב"ל בהא נקטינן לברך משום דלפ"ד רבינו האר"י ז"ל בשער הכוו' דכל ברכות אלו על מנהגו של עולם נתקנו ואעפ"י שלא נתחייב בהם האדם צריך לברך א"כ ה"ה בסומא דצריך לברך וכנגד דברי האר"י ז"ל אין לומר סב"ל עכ"ל. ולא כמ"ש היפה ללב ז"ל אות כ"ג שיברך בלא שם ומלכות. וגם בחרש כתב שם בקש"ג אות י"ב דמברך הנותן לשכוי ודלא כהמו"ק ומט"י שכתבו איפכא. וכ"כ סידור בי"ע אות ד'. וכ"כ אנן לעיל אות יוד דלפי דברי האר"י ז"ל פשיטא דהחרש מברך הנותן לשכוי בינה יעו"ש ועין לקמן סי' מ"ז אות ל':