כף החיים על אורח חיים מ״ו:ז׳

ז) שם יאמר אלהי נשמה. ברכת אלהי נשמה שנתת בי וכו' ברכה זו סמוכה לחברתה לפי שהיא כנגד אמא המחוברת תמיד עם אבא. והבן זה. והנה אעפ"י שלא כל אדם זוכה לחלק הנקרא נשמה. עכ"ז הנה יש לו חלק בנשמת אדה"ר שהיה כולל כל הנבראים אעפ"י שהאדם הזה עדיין לא זכה אליה הוא בעצמו. ואומרו טהורה (היא) כנגד עולם האצילות אשר משה נשמה לנשמה. אתה בראת כנגד חלק הנשמה הבאה מן הבריאה. אתה יצרתה הוא סוד הרוח הבא מן היצירה. אתה נפחתה בי הוא סוד הנפש שבעשיה. ונמצא כי באומרו נשמה שנתת בי כולל כל הד' חלקים הנז' וקראם כולם בשם נשמה. ואתה עתיד ליטלה ממני וכו' הוא בסוד מ"ן כי לעתיד תקח המלכות את נשמות הצדיקים בסוד חדשים לבקרים וכו' כדי שיהיו בה בבחי' מ"ן ואח"כ אתה עתיד להחזירה בי בבוקר בסוד חדשים לבקרים. שער הכוו' דף ב' ע"א. ועיין בדרושי הלילה דרוש ג' דף נ"ג ותבין. ועיין ש"ץ דף מ"ה ע"ד ודמ"ו ע"א שכתב בזה ענין אחר יעו"ש. ועיין בסידור בי"ע וחס"ל ושאר סידורים שכתבו כשאומר אלהי נשמה יכוין בשילוב אותיות נשמה עם אותיות שמו. ועיין יפה ללב אות ג' ולפי שהאר"י ז"ל לא כתב זה ואין אנו נוהגין בו על כן לא כתבנו בזה כלום: