כף החיים על אורח חיים מ״ז:י״ז

טוב) [סעיף ח'] ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה וכו'. הא דכתב מרן ז"ל ויש להסתפק וכו' משום דעל הא דאמרינן בברכות די"א ע"א דברכת אהבה רבה פוטרת מברה"ת כתבו התו' שם וז"ל בירושלמי יש הא דאמרינן שכבר נפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר פי' לאלתר שלמד מיד באותו מקום עכ"ל. והב"ד ב"י וכתב וז"ל וא"ת למה לו לירושלמי לומר על הנפטר באהבה רבה שצריך שילמוד מיד שהרי לעולם הוא לומד שהרי קורא ק"ש אחר אהבם רבה. ואפשר לומר דכבר אפשר שאינו קורא ק"ש סמוך לאהבה דהא איכא מ"ד בספ"ק דברכות דהא תנן אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע. ברכה אחת היינו יוצר אור וא"כ אחר ק"ש אומר אהבה רבה וכל כה"ג אצטריך הירושלמי לאשמעינן שאין ברכת אהבה פוטרת מברכת התורה אלא כשלמד מיד דוקא. ועוד י"ל דק"ש ותפלה לא חשיבא לימוד לענין זה. דדברי תחנונים ותפלה לחוד ודברי ת"ת לחוד וק"ש כדברי תפילות הוא עכ"ל. וא"כ לפי תירוץ ראשון ק"ש חשיבא לימוד לעניין זה אם קרא ק"ש תיכף ומיד אחר ברכת אהבת עולם כמו שאנו עושים בכל יום. ולפי תירוץ השני לא חשיבא וצריך ללמוד מיד אחר התפלה כדי שתהיה ברכת אהבה פוטרת לימוד של כל היום. וע"כ כתב מרן ז"ל יש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה וכו' מיהו דעת הפר"ח ז"ל באות ז' דלא יש ספק בזה ומילתא דפשיטא דלא סגי בקורא ק"ש וכן נראה דעת הב"ח יעו"ש וכ"כ א"ר אות ה' וכ"כ ח"א כלל ט' אות ה'. אמנם לפי מש"ל אות ב' דבה"ת דרבנן והולכין בספיקא להקל ובפרט דדעת מרן ז"ל כאן דלא חייש להא דאין הק"ש פוטרת בשביל הלימוד אלא לכתחלה דכתב ולכן יש ליזהר וכו' ע"כ מי ששכח לברך ברכת התורה קודם תפלה ובירך ברכת אהבת עולם וקרא ק"ש תיכף והתפלל כמו שנוהגים יש ללמוד מיד אחר התפלה איזה דבר כדי שיהא סמוך לברכת אהבת עולם וכמש"ל אות ט"ז ואם גם זאת לא עשה אפ"ה לא יברך עוד ברכת התורה משום ספק ב"ל. וכ"כ קיצור ש"ע סי' ז' אות ז':