כף החיים על אורח חיים מ״ז:כ״ו

כו) [סעיף יב'] אף אם לומד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר וא"צ לחזור ולברך כל זמן שלא ישן. משמע דאם נעור כל הלילה א"צ לברך בבקר. וצ"ע דבשלמא לסברת הטור דס"ל דבשינה תליא מילתא אם לא ישן א"צ לברך, אבל לפי מם שנהגו שלא לברך כשישן ביום א"כ צריך לומר דמה שמברך בבקר היינו משום שקבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר. תדע דהא לר"ת כשעומד קודם עלות השחר א"צ לברך א"כ לדידן נמי אף שלא ישן כשמאיר היום צריך לברך שלא היה דעתינו לפטור רק ליום אחד כתקנת חז"ל. מ"א ס"ק י"ב. סו"ב אות ד', וכתב ר"ז אות ז' דהרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברה"ת מאחר ויתכוין לצאת י"ח אם אפשר. ואם לאו יברך בעצמו יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל ט' אות ט'. ועיין פר"ח סי' מ"ו אות ח'. אמנם הרב א"ר אות ט' כתב דהניעור כל הלילה לכ"ע צריך לברך בבקר ברה"ת יעו"ש. וכ"כ מט"י אות ט"ז (ועי"ש מ"ש על דברי מ"א והפר"ח הנז') וכן כתבנו לעיל סי' מ"ו אות מ"ט בשם הרש"ש ז"ל. ועיין ברכ"י סי' מ"ו אות י"ב. וכן המנהג פשוט דהניעור כל הלילה מברך בבקר ברכת התורה. ואחר המנהג לא אמרינן סב"ל כמש"ל סי' טו"ב אות ב':