כף החיים על אורח חיים מ״ז:ח׳

ח) שם הגהה. וה"ה דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו, וכ"כ האחרונים, סו"ב אות א' ר"ז שם ח"א שם, בן א"ח פ' וישב אות י"ב, וכתב הלבוש שהטעם שהוא עיקר דברי תורה אינו אלא מהרהר עכ"ד, ומשמע אם אומר הטעם של הדין בפיו אסור עד שיברך וכ"כ החס"ל אות א', בן איש חי שם: