כף החיים על אורח חיים נ׳:ט׳

ט) כשמתפלל ביחיד יאמר ברייתא זו א"ר עקיבא בכל יום שחרית מלאך א' פותח פיו ואומר ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד עד שמגיע לברכו וכשמגיע לברכו חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק עד מצחה ישראל עומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וזה לא יעשה אלא באונס גדול כגון שהוא בדרך או שהוא חולה. אבל אם אין לו אונס לא יעשה בנפשו שקר לבטל תפלה בצבור שמבטל כמה מצות ועונשו גדול וארז"ל במדרש כונן מי שמגרע אמן יהא שמיה רבא וברכו חייב נידוי. צפורן שמיר סי' ב' אות כ"ו ואות כ"ז, חס"ל סי' נ"ז אות ב'. ואין לומר ברייתא זו בין ישתבח ליוצר אפילו באונס גדול אלא יאמר אותה קודם עלינו לשבח ובתפילת ערבית קודם הברכה של אשר בדברו מעריב ערבים. בן א"ח פ' ויגש אות ח"י ואם א"א לו לאומרה קודם עלינו לשבח וקודם הברכה של ערבית יאמר אותה אחר גמר התפילה או קודם שיתחיל בתפילה של מיושב כנ"ל: