כף החיים על אורח חיים נ״ד:ט״ז

טז) שם בהגהה. ולכן מתחילין ערבית בלא קדיש. אך טוב שיאמר פסוקים דתהלים או שאר פסוקים עד ג' או יותר ואח"כ יאמר קדיש שלא לשנות מנהג התפלה ד"מ בשם הכלבו. וכ"כ האר"י בשער הכוונות דרוש א' דתפלת ערבית דף נ"ב ע"ב דקודם תפלת ערבית יאמר ג' פסוקים אלו והם ה' צבאות עמנו משגב וכו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך ה' הושיעה המלך וכו' ואח"כ אומר קדיש וברכו ותפלת ערבית. עכ"ד. והרמב"ם פ"ט מה"ת דין ט' כתב דיאמר קודם תפלת ערבית פסוק והוא רחום וכו' וכ"כ בפע"ח שער מנחה וערבית דרוש ג' דיאמר פסוק והוא רחום וכו' דיש בו י"ג תיבין נגד י"ג מכילין דא"א לאכפייא כולא דינין ולמתק בהם ד' פרצופין דקליפה המתחילין להתעורר בערבית והם משחית עון אף וחימה. עון חכמה דנוגה. משחית בינה דנוגה. אף ת"ת דנוגה. חמה נוקבה דנוגה וכו' יעו"ש. והוא מהזוהר פ' בראשית דף כ"ג ע"ב יעו"ש. והרש"ש ז"ל סידר בסידורו הקדוש לומר תחלה ג' פסוקים אלו שהם ה' צבאות עמנו וכו' ואח"כ קדיש ואח"כ פסוק והוא רחום וכו' ואח"כ ברכו את ה' המבורך וכו' וכן מנהג בית אל יכב"ץ ומנהג עיר קדשינו ירושת"ו: