כף החיים על אורח חיים נ״ה:י״ט

יט) שם וה"ה לקדושה וברכו וכו' במנהג קדיש יתום וברכו שאומרים היתומים קטנים בצבור ועונים אחריהם הגדולים קורא תגר על זה דבר שמואל בסי' ש"א וכן הפר"ח לקמן ריש סי' ס"ט קרא תגר ע"ז וכתב שבקצת מקומות מיחה בידם ולא שמעו לקול מורים יעו"ש, והב"ד יד אהרן בהגה"ט, ועין שו"ת בית יהודה חא"ח סי' כ"ב שהאריך בענין זה וכתב שיש קצת סמך למנהג שהקטנים כבן שש כבן שבע ויודעים למי מקדשים שאומרים קדיש וסיים וז"ל וכל זה הוא דוקא לקדיש דברכו דהוא דומה לפורס על שמע דנתקן בשביל קצת יחידים שלא שמעו ברכו דיוצר כמ"ש הריב"ש בתשו' סי'. של"ד והביאו הב"י סי' קל"ג, ואעפ"י שהראינו קצת סמך למנהג מ"מ ראוי להנהיג בקדיש בתרא דברכו שלא להנהיג לאומרו אלא גדול בן י"ג והביא ב' שערות אבל בשאר קדישים שהם רשות יכול לאומרם אפי' קטן שלא הגיע לחינוך וז' קדישים הם חובה ליום דכתיב שבע ביום הלללתיך וכו' וכל אלו ראוי לש"ץ לאומרם ואנו מנהגינו לאומרם הש"ץ להשבעה חוץ מקדיש דברכו עכ"ל והביאו ש"ץ דף ף' ע"ב, סידור ב"ע בדיני הקדיש אות מ"ח, והרב מהר"י חזן בס' חק"ל חא"ח ח"א דף ע"ח ע"ד הליץ בעד המנהג כיון שגם הש"ץ אומר הקדיש עם הקטנים ביחד לית לן בה, אבל שהקטן לבדו יאמר הקדיש של חובה בלתי הש"ץ אין להם על מה שיסמוכו יעו"ש, והביאו בי"ע שם אות מ"ט, וא"כ לפי מש"ל אות א' בשם האר"י ז"ל דיש י"ב קדישים בסדר תפלת שחרית מנחה וערבית וכולם הם חובה לצורך עליית העולמות צריך לאומרה כולם החזן או גדול בן י"ג שנים ויום א' שהביא ב' שערות אבל שאר קדישים שאינם חובה יכול לאומרם קטן.