כף החיים על אורח חיים נ״ה:כ״ג

כג) נוהגים כשאירע יום פטירת אביו או אמו באמצע השבוע להתחיל לומר קדיש מערבית של שבת שלפני אותו שבוע כמ"ש הש"ץ דף ק"ץ ע"ב ואע"ג דהאר"י ז"ל לא היה נוהג לומר קדיש כ"א באותו היום שמת בו אביו כמש"ל אות ך' נ"ל הטעם מפני שכתב הרב ז"ל בשער המצות פ' ויחי וז"ל ענין הנשמה שאמרו רז"ל כל שנים עשר חדש נשמתו עולה ויורדת ולאחר י"ב חדש עולה ואינה יורדת. שמעתי משמו של מורי זלה"ה בשבוע האחרונה של הי"ב חדש אעפ"י שהאדם נפטר באמצע השבוע במי החול ואז הוא תשלום הי"ב חודש עכ"ז בשבת שלפני אותה השביע אז עולה ואינה יורדת ואעפ"י שעדיין חסרים כמה ימים מהשבוע להשלים הי"ב חודש לפי שביום השבת כל הנשמות עולות בג"ע העליון כנודע אפי' בתוך הי"ב וכיון שעלה שוב לא ירד בשביל אותם הג' או הד' ימים החסרים מחשבון הי"ב חודש עכ"ל. ועיין בשער הגלגולים הקדמה כ"ב שכתב שאחר פטירת האדם נשמתו עולה תמיד ממדרגה למדרגה אפילו אחר כמה שנים יעו"ש וא"כ אפשר שבאותה שנה ביום שנפטר בו אביו יש לו עלייה למדרגה יותר עליונה וע"כ מתחילים לומר קדיש מערבית של שבת שהוא זמן עליית הנשמות לג"ע העליון אחד כדי שיהיה לו סיוע לעלות והב' כדי שישאר במדרגה היותר עליונה הראויה לו לעלות ביום פטירתו ולא ירד בשביל הג' או הד' ימים. ומטעם זה יש נוהגים לומר קדיש בתרא של קודם עלינו לשבח בכל ערבית של שבת על נשמת אביו או אמו אפילו אחר כמה שנים ואפילו אין לו יאר צייט באותו שבוע כדי שיהיה סיוע לנפטר לעלות בליל שבת לג"ע העליון עם עליית הנשמות. ועיין עוד לקמן סי' נ"ו אות י"ט: