כף החיים על אורח חיים נ״ט:כ״ב

כב) שם ויש לחיש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים וכו'. וטוב ונכון דאפילו כשאומרה עם הש"ץ יאמר אותה בניגון וטעמים כקורא בתורה כדי שיהא מורגל בכך ולא יעבור עליו כשמתפלל ביחיד או אפילו אם מתפלל עם הציבור פעמים שמתעכב ואינו משיג לאומרה עם הש"ץ וזו ההרגל מועיל לו לצאת ידי המחמירין ועוד שהרי האר"י ז"ל כל הפסוקים המסודרים בנוסח התפלה היה אומרם כפי ניגון והטעם הכתובים בתורה כמש"ל סי' מ"ח אות א' ד"ה רבון העולמים ובסי' מ"ט אות ט' יעו"ש: