כף החיים על אורח חיים ס׳:י״א

יא) שם וי"א שצריכות כונה וכו'. עיין בס' התיקונים תיקון ו' שכתב וז"ל דבזמנא דישראל משתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה ברחימו ודחילו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ובזמנא דלא משתדלין בהון ברחימו ודחילו אתמר בהון שלח תשלח את האם. בזמנא דישראל נטרין שבתא בזכור ושמור בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים וכו' יעו"ש. וכתב הרב בשער רוה"ק די"ב שקודם שהאדם יעשה איזה מצוה או צדקה יאמר לייחדא שמא דקב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו בשם כל ישראל. ויכוין לחבר שם י"ה שהם דחילו ורחימו עם ו"ה שהם קב"ה ושכינתיה עכ"ל ומזה נתפשט המנהג לומר לשם יחוד קוב"ה וכו' קודם כל מצוה ותפלה. ואין לחלק בזה בין ימי העומר ובין ימים שבין ר"ה ויוה"כ שאין נוהגים חסידי בית אל יכב"ץ לכיון בתפילות ומצות הכונות השייכים להם ע"פ דברי הרב לשאר ימות השנה כי בכל זמן ועדן צריך לומר הלשם יחוד וכו' קודם כל מצוה ותפילה כמו שהוכחתי בתשו' בסה"ק באר מים חיים יעוש"ב, וכן מנהג בית אל יכב"ץ שבתוך עיר קדשנו ירושת"ו, אמנם צריך ליזהר מאד לומר הלשם יחוד בכוונה גדולה כי הוא מיחד השם הנכבד והנורא ולא ח"ו אחר שיתרגל בה יבא לאומרה בלא דעת ותבונה כמ"ש שם והחי יתן אל לבו ליזהר מאד ולא יעבור עליו תמיד: