כף החיים על אורח חיים ס״ג:כ״ח

כח) שם מפני שנראה כקורא עראי וכו', ואם עשה כן אעפ"י שיצא י"ח הרי זה מגונה. הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות ק"ש דין ח'. כ"מ שם. אמנם הרמב"ם ז"ל שם לא כתב פ' ראשונה אלא סתמא הקורא ק"ש לא ירמוז וכו' וכתב עליו הר' מנוח וז"ל בפ"ק דיומא מפלגי בין פרק א' לפרק שני משמע דבפרק שני מותר לרמוז אפשר שלא רצה הרב לגלות כדי שלא יזלזלו בקריאתה, אי נמי בפ"ב מגונה הוא דלא הוי אבל איסורא איכא עכ"ל, והביאו כ"מ שם. ואע"ג דהרב לחם משנה תירץ קושיא זו על הרמב"ם כיעו"ש מ"מ האחרונים הביאו תירוץ זה השני של הר' מנוח שכתב דבפרק ב' מגונה הוא דלא הוי אבל איסורא איכא, משמע שדעתם להחמיר אפי' בשאר הפרשיות. מ"א סק"י, ש"ץ דצ"ד ע"ב. ומ"ש אבל איסורא איכא ר"ל איסורא זוטא כמ"ש מחה"ש שהוא איסור קל פחות ממגונה שאין כל האיסורים שוים שיש קל ויש חמור ואיסורא הוא לשון מושאל ובזה סרה תמיהת המאמ"ר אות ו' כיעו"ש. וכ"כ קש"ג סי' י"א אות ז' אבל שלא לצורך מצוה אסור גם בפ' שנייה. סידור בי"ע אות ד'. וכן משמע מדברי ר"ז אות ז':