כף החיים על אורח חיים ס״ו:נ״ב

בנ) שם הגהה. מי שהוא אנוס ודחוק ואין לו פנאי להתפלל מיד אחר ק"ש יקרא ק"ש עד אמת וימתין וכו' הרב הוציא דין זה מדברי הרוקח שהביא ב"י. אבל המ"א כתב עליו צ"ע דמי התיר לו לפסוק מפני שאין לו פנאי אלא ברוקח משמע דמי שאין לו פנאי יקרא ק"ש לבדה בלא ברכות ואח"כ כשיהיה לו פנאי יקרא הברכות עם ק"ש ויתפלל יעו"ש. מיהו הא"ר אות ט"ו כתב דברוקח משמע כדברי רמ"א ז"ל. וכ"כ המאמ"ר אות י"ג. פרמ"ג א"א אות ט"ו, והש"ץ דק"א ע"א הביא ב' הסברות. וכ"כ הבי"ע בדיני סמיכות גאלה לתפלה אות ו'. והר"ז אות י"ג. וע"כ נראה לפום דינא דאם אירע לו אונס קודם שהתחיל ברכות ק"ש וחושש שמא יעבור זמן לכתחלה שהוא עד סוף ג' שעות כמ"ש בסי' נ"ח סעי' ו' יקרא ק"ש לבדה בלא ברכותיה ואח"כ כשיהיה לו פנאי יקרא אותה עם ברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה אבל אם אירע לו אונס אחר שהתחיל בברכות ק"ש אז יפסיק באמת ויציב ואח"כ כשיעבור האונס ויהיה פנאי יאמר ויציב וכו' ויסמוך גאולה לתפלה. ועיין מש"ל סי' מ"ו אוח ס"א ואות ס"ב ולקמן סי' ס"ז אות א' ד"ה ולעניין: