כף החיים על אורח חיים ס״ו:ח׳

ח) שם מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו וכו'. הנה מ"ש רז"ל בריש פ' היה קורא באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם יש בזה מחלוקת הפוסקים שרש"י פי' מפני הכבוד אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום. ומפני היראה אדם שהוא ירא מפניו שלא יהרגגו. וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ב דק"ש דין ט"ו וט"ז מפני הכבוד כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה ומפני היראה כגון מלך או אנס. אבל הרא"ש כתב מפני היראה היינו יראת אביו או רבו דכתיב איש אמו ואביו תיראו ותנן מורא רבך כמורא שמים. והביאו הטור וכתב וכן פירשו הגאונים. וכ"כ הרשב"א כמ"ש בב"י. וכ"כ הרשב"א בתשו' סי' שכ"א בשם רי"ץ גיאת וכ"כ הרד"א ואגור כמ"ש הא"ר אות א'. וכן ס"ל להראב"ד ונימוק"י בפ' יש נוחלין כמ"ש דברי מנחם בהגב"י אות א'. וכן פסק מרן ז"ל כאן בש"ע. וכ"כ הלבוש. וכן פסק הפר"ח אות א'. א"ר אות א'. ר"ז אות א'. ח"א כלל ך' אות ו'. סידור בי"ע בדיני ברכות ק"ש אות ט'. וכן נראה דעת הט"ז סק"ח והער"ה אות א' מדמתרצים קושיות הב"ח. ודלא כהב"ח שכתב דהרא"ש והרשב"א יחידים בדבר יעו"ש. אמנם מ"ש מרן ז"ל מי שהיא גדול ממנו בחכמה הוא בכלל מי שהוא ירא ממנו האחרונים חלקו עליו בזה וחשביה ליה בכלל מפגי הכבוד. מ"א סק"ב. פר"ח שם. א"ר שם. ר"ז שם. ח"א שם. וכן יש להחמיר. אבל ת"ח המופלג בדורו הוי בכלל מורא, מ"א שם. א"ר שם. ר"ז שם. ח"א שם. ועיין סי' תע"ב סעי' ה'. ועיין מש"ל אות ד':