כף החיים על אורח חיים ס״ז:ג׳

ג) שם אינו חוזר ומברך וטעמא משום דהוי ספקא דרבנן ולקולא, מכאן פסק בשאלתות דכל ברכות דרבנן אי מספקא ליה אי אמרן א"צ לחזור ולאומרן. והר' מנוח כתב עוד טעם אחר משום דהוי ספק לא תשא ולחומרא, ב"י, וכתב הפר"ח משמע דס"ל דהא דאמרינן בפ' אין עומדין שהמברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא דהוי מדאורייתא וליתא דהריב"ש ובעל תה"ד ז"ל כתבו בשם הגאונים דכל ברכה שא"צ הויא מדרבנן וכן הרי"ף ז"ל בכל בעיא דלא אפשיטא במידי דברכות קאמר ונקטינן לה לקולא וכו' אלא ודאי אסמכתא בעלמא היא יעו"ש. ובלבוש משמע דאיסור לא תשא הוא מדאורייתא יעו"ש ועיין סי' רט"ו סעי' ד' ושם יתבאר עוד בס"ד: