כף החיים על אורח חיים ס״ח:ט׳

ט) שם בהגהה. וע"כ אין לאדם לפרוש עצמו מן הצבור במקום שנהגו לאומרם וכו'. כתב הברכ"י אות ב' דמי שהוא בעיר שפיוטים שלהם מהראשונים תנאים ואמוראים כגון פיוטי ר"א הקליר אל יפרוש מן הצבור ונכון לבו שפיוטים אלו הם ע"ד האמת ואין חשש בדבר. אך אם הפיוטים הם מהמשוררים שהיו אחר הגאונים על הרוב אינם מכוונים ע"ד הסוד ויקיים מצות פרוש מיראה וטוב לו שיהרהר בד"ת כמ"ש הפר"ח עכ"ד. והביאו שע"ת אות א' וכ"כ החס"ל אות א'. ומ"מ לא יהרהר בספר דחיישינן שמא יפסיק אלא בע"פ כמ"ש באות הקודם ועיין לעיל אות א':