ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים ס״ט:ז׳
חלק מ: סימן ס״ט
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
ז) שם וצריך לחזור אחר ששה שלא שמעו וכו'. ואם אינם נמצאים אפי' בשביל אחד וכו'. כתב הרדב"ז ח"א סי' רמ"א בין למר ובין למר דוקא כשלא התפללו הששה לרבינו תם ז"ל והאחד לרש"י אבל אם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אינם חוזרים ומתפללים לצאת ידי קדיש וקדושה עכ"ד. והביאו כנה"ג בהגה"ט ומ"א סק"ד והוא תימה שהרי בהדיא כתבו התוספות בפ' הקורא עומד דכ"ג ע"ב בשם ר"ת ששה שלא שמעו ובשם רש"י אחד שלא שמע וכ"כ הטור וב"י ופסקי מרן ז"ל בש"ע וא"כ משמע דאפילו התפללו כל הששה ביחיד לר"ת ואחד לרש"י כיון שלא שמעו יכולין לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשבילם. אח"כ ראיתי במחב"ר אות א' שהביא דברי הרדב"ז הנ"ז וכתב עליו וז"ל והרב מור וקציעה כתב דלא נתחוורו לו דבריו דמ"ש הרמב"ם היינו שלא התפללו בצבור דלא שמעו קדיש וקדושה ומדוע נחלוק השוין יעו"ש. וק"ק דדחה דברי הרדב"ז והו"ל להקשות עליו דמוכח מדבריו דהוא כתב כן אליבא דרש"י ור"ת והרי הר"ן כתב בשם רש"י והביאו מר"ן בב"י היפך דבריו וכן ראיתי בשה"ל כ"י שבלת כ"ו שכתב וז"ל מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל אין ש"ץ יורד לפני התיבה לומר ברכת יוצר אור עם הקדושה עד יוצר המאורות ולדלג עד י"ח הואיל שהתפלל כל אחד בפ"ע אם הם פחות מעשרה אבל כשהן עשרה אעפ"י שתתפללו כיחידים כל אחד ואמד בפ"ע יכול אחד מהם לעמוד ואומר ברכת יוצא אור עד יוצר המאורות ומניח ק"ש ואמת ויציב ואומר י"ח ברכות כי אין לומר עוד ק"ש ואמת ויציב הואיל וכל אחד יצא לעצמו עכ"ל וכ"כ הרב המאירי בפסקי מגילה די"ט ע"א בשם יש מי שפירש עכ"ל, נמצא דכל הפוסקים הנז' הם היפך דברי הרדב"ז והיה ראוי לפסוק כדברי מרן ז"ל דכתב דאפי' בשביל ששה או אחד שהתפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה פורסים על שמע ויורדים לפני התיבה אלא שכבר כתבנו לעיל אות א' דלא נהגו לפרוס על שמע ולירד לפני התיבה בשביל יחיד אלא דוקא הוא עצמו אומר ישתבח בקול רם ואומר קדיש וברכו ואח"כ אומר בינו לבין עצמו ק"ש וברכותיה ואומר ג' ראשונות בקול רם כדי לומר קדושה ואח"כ מסיים התפילה בלחש, ברם נפקא לן לדידן דאם יש ששה שהתפללו ביחיד כל אחד בפ"ע דיכולין לומר חזרה אח"כ בצירוף ד' מן השוק שכבר שמעו ודלא כהרדב"ז ז"ל, ואין לומר בזה סב"ל כיון דלדברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש א' דחזרת העמידה החזרה צריכה כמו תפלת הלחש ומקומה יותר גבוה מתפלת הלחש כיעו"ש וא"כ כל אדם מחויב לעשות תיקון זה וכיון דאפשר לתקן כדעת מרן ז"ל ודעמיה יתקן דאפשר דגם להאר"י ז"ל כצ"ל וכנגד האר"י ז"ל לא אמרינן סב"ל כמ"ש בכ"מ ועוד בל"ה דסברא זו של הרדב"ז דחו אותה הפו' כנז"ל. וכנגד סברא דחויה לא אמרינן סב"ל: