כף החיים על אורח חיים ע״ד:ג׳

ג) העומד בבית ערום והוציא ראשו חץ לחלון שלא יראה ערותו אעפ"י שכיסה לבו בבגד הרי זה לא יקרא כיון שערותו מגולה ונראית בבית אבל הישן ערום בכילה שאינו גבוה י"ט והוציא ראשו חוצה לה וגם כיסה בבגד על לבו אעפ"י שערותו מגולה בכילה ה"ז כמכוסה בטלית שכיון שאין הכילה גבוה י"ט שם כסוי עליה ואינו דומה לבית שהוא חלוק רשות לעצמו וכיון שהערוה נראית בתוכו אסור. מ"א ריש הסי' וסק"ח. ר"ז אות ב' בן א"ח פ' בא אות א' פת"ע אות א'. ואם מוציא גם לבו חוץ לחלון א"כ הרי ראשו ורובו בחוץ והוי כאלו הוא כולו בחוץ. וה"ה אם צואה בבית והוציא ראשו חוץ לחלון אסור לקרות דשדינן ראשו בתר רובו ואם הכניס ראשו לחדר שיש שם צואה אסור ג"כ לקרות דעכ"פ הצואה נגדו. מ"א שם. וכן הסכים הברכ"י או' ב' ודלא כי"א בהגה"ט שכתב דיש לגמגם בדין זה יעו"ש, שע"ת אות א':