כף החיים על אורח חיים ע״ה:י״א

יא) שם בהגהה. ונראה מדברי הרא"ש דטפח באשה ערוה אפילו לאשה אחרת וכו'. אבל הרשב"א כתב גבי שוק באשה ערוה דוקא לאחרים ולאנשים משום הרהור אבל לעצמה לא דהא קתני האשה יושבת וקוצה לה חלתה עכ"ל והביאו ב"י, מדקאמר דוקא ולאנשים משום הרהור משמע אבל לאשה אחרת כל שהוא משום הרהור כגון טפח מגולה או שער וזמר ליכא איסורא לקרות כנגדה. וכ"נ דעת מרן ז"ל מדלא כתב זה בש"ע. וכ"נ דעת הלבוש מדלא כתב זה כדרכו לכתוב דברי רבו מור"ם ז"ל. וכן הסכים הפר"ח אות א'. וכ"כ העו"ת אות ג'. ומ"ש המ"מ פ' מי שמתו סי' ל"ז אות ס' על דברי הרשב"א הנז' שנראה מדבריו שהאשה אינה נאסרת בראיית ערוה אחרת וכו' הוא תמוה שהרי הרשב"א ז"ל לא דבר על הערוה ממש אלא על מקום הגלוי שיש בו הרהור שהוא משום ערוה ע"ז אמר שאינו אסור באחרת אבל כנגד הערוה ממש י"ל דמודה דאסור אפילו באחרת. אח"כ ראיתי בא"ר אות ג' שג"כ תמה על דברי המ"מ הנ"ז וכתב וז"ל דוודאי לראות הערוה ממש גם אשה באשה אסור דלא עדיף מערות עצמה וכדמשמע מלבוש אלא דבשאר מקומות המכוסים קאמר דמותר אשה באשה משום דבזה גם איש באיש מותר גם כבר פירשתי שגם הרא"ש לא עלה על דעתו לאסור אשה באשה והוא ברור הלכה למעשה עכ"ל. וכ"כ המאמ"ר אות ג' דמוכח בהדיא מדברי מרן ז"ל בב"י דס"ל דבין להרא"ש בין להרשב"א ז"ל אין איסור אלא לאנשים משום דאיכא הרהור אבל לא לאשה אחרת דמותר לאשה לקרות ק"ש ולהתפלל כנגד טפח מגולה שבאשה אחרת דליכא הרהור יעו"ש. ודלא כמ"ש היפ"ל או' ב'. וכ"פ ר"ז אות ב'. קיצור ש"ע סי' ה' אות ט"ז. בן א"ח אות ט'. ומ"ש שם הבן א"ח יש מי שאוסר גם לאשה לקרות וכו' כנגד אשה אחרת ערומה נראה דר"ל מפני שאין פניה שלמטה מכוסין אבל אם אין פניה שלמטה נראין מותר לקרות ולהתפלל כנגד אשה אחרת וכמ"ש ר"ז שם: