כף החיים על אורח חיים ע״ח:ג׳

ג) שם כיון שהם מכוסים בבגדו, ואע"ג דמרן ז"ל בב"י כתב לענין הלכה נקטינן כהרשב"א דרב מובהק הוא היינו דוקא לענין אם היה מתפלל דאינו צריך להרחיק ד"א כמו צואה משום דאינו אסור מדאורייתא אלא כנגד העמוד והילכך כיון שהוא עומד בתפלה אין להפסיק אבל לענין ק"ש כבר כתב מרן ז"ל בב"י דאפי' אם התחיל כבר מרחיק כדי לגמור הקריאה שהרי יכול לקרות ק"ש והוא מהלך וכמ"ש מרן ז"ל לענין הרחקה שצריך להרחיק אפילו התחיל בק"ש ופסקו בש"ע וכך צריך להיות בגדיו מכוסים דאינו חמור קריאת שמע כמו תפלה שעומד לפני המלך והילכך אם אינם מכוסים צריך לכסותם ולקרות או להסיר אותם וכמ"ש מ"א סק"א ודלא כהפרישה אות א' שכתב דלאו דוקא קאמר מכוסין אלא ר"ל שנבלעו המי רגלים בבגדיו שנפלו עליהם מתחלה ואינם בעין אף שיש בהן כדי להטפיח יעו"ש וגם דלא כהבאר הגולה שציין על ואם נפלו מי רגלים בארץ מרחיק ד"א הגהות מיימוני דהא בהדיא כתב מרן ז"ל בב"י דאפילו להרשב"א בק"ש מרחיק יעו"ש. ואין לומר הא דציין על הגמ"י משום דהוא בהדיא והרשב"א מן הדיוק דהא גם הגמ"י לא אמר בהדיא על ק"ש אלא על התפלה אלא דממילא משמע דה"ה לק"ש וא"כ היה לו לציין ב"י דהוא אמר בהדיא ודו"ק. והא דכתב מרן ז"ל בסי' ץ' סעי' כ"ז דאם היה עומד בתפלה והשתין תינוק וכו' יהלך לפניו ד"א וכו' התם שאני משום דיצאה מאחרים וגופו ובגדיו נקיים וכיון דיכול לתקן המקום ע"י הליכה אמרינן לא הויא הליכה הפסק אבל הכא שיוצאה מגופו ובלאו הכי גופו ובגדיו מלוכלכים במי רגלים משו"ה גם להרחיק אמרינן אין להפסיק כיון שאינו ניצל מהם לגמרי ולמה לו להפסיק בתפלה להרחיק ואם נאמר לו גם לפשוט בגדיו וללבוש אחרים יהיה הפסק גדול כמ"ש המ"א שם סק"מ ואין לעשות כן בתפלה. ועיין א"ר אות אב"ג ומ"ש עליו המאמ"ר אות ב' ופרמ"ג א"א אות א' ועוד עיין שמן המאור ומ"ש עליו הפתה"ד אות א' ודו"ק ובמ"ש א"ש. ועיין בשכנה"ג שכתב דראוי לחוש לדברי הגמ"י לכתחלה כיון דר"י בפ' מי שמיתו סובר כוותיה יעו"ש ולא ידעתי מהו שכתב דראוי לחוש וכו' כיון דלדברי הרשב"א הוא אסור להפסיק כמ"ש בב"י. ועיין לקמן סי' ץ' אות קמ"ח: