כף החיים על אורח חיים ע״ט:י״ג

יג) שם היתה במקום גבוה י"ט וכו' וה"ה אם האדם היה על גבי אותו מקום גבוה והצואה על פני הקרקע דמותר לו לקרות שהרי הוא ברשות אחר. מאמ"ר אות ג' ח"א שם, ולפ"ז דאם האדם שוכב ע"ג מטה גבוהה עשרה ויותר וגרף של רעי או עביט של מי רגלים בארץ תחת המטה אעפ"י שרגלי המטה הם גבוהים יותר מג' דנפיק מתורת לבוד ולא הוו כקבורים כמבואר לקמן סי' פ"ז מ"מ מותר לו לקרות שהרי המטה חולקת רשות לעצמה מאחר שהיא גבוהה י' ורחבה ד' ובלבד שלא יגיע לו ריח רע. מאמ"ר שם, ועיין לקמן אות י"ט: