כף החיים על אורח חיים ח׳:ג׳

ג) שם יתעטף בציצית ויברך וכו' משמע שאין מברך קודם עטיפה אלא בשעת עטיפה קודם שמתעטף יפה כמו בתפילין, א"ר ס"ק ב' וכתב שכן משמע בת' בית יעקב סי' פ"ח עי"ש, ובס' י"א בהגה"ט כתב דלאחר ששם הטלית עליו אלא שלא שם הציצית בידו אלא השליכו לאחריו יכול לברך עי"ש, אמנם הג' חיד"א במחב"ר אות א' כתב בשם שאגת אריה סי' ל"ב דראוי לברך קודם העטוף בשעה שאוחז הטלית בידו ורוצה להתעטף דהו"ל עובר לעשייתן וכתב שכן המנהג ודלא כת' בית יעקב. וכ"כ בס' ק"ג סי' ב' אות ה', וכ"כ המאמ"ר אות ו', וכ"כ עיקרי הד"ט סי' ב' אות ל"ד בשם שאגת אריה וכתב שגם הרב תפלה לדוד בדף ה' ע"ב ס"ל הכי ודלא כהב"י, וכ"כ הזכ"ל הל' ברכות אות ט', וכ"כ הבי"ע אות כ"א בשם השאגת אריה והמחב"ר וכתב שכ"כ הרוקח ריש סי' שס"א וכ"כ הכר"ש בשם שאגת אריה, קי' ש"ע סי' ט' אות ח' וכ"כ חיי עולם על הש"ע סעי' א' שכן משמע מדברי המג"א עי"ש וכן הפרמ"ג בא"א אות ב' כתב שכן משמע מדברי המ"א, וכ"כ הפני יצחק נר"ו מערכת ט' אות קי"ח, וכן הסכים היפה ללב נר"ו בח"א אות ג' ויעו"ש שהביא כמה אחרונים עוד שכ"כ, ועיין להרב ש"צ שהאריך בזה וכתב בדף ל"ב ע"א יש דרך ישר לפני איש לצאת גם לדעת הט"ז והב"י ז"ל אף שיברך מקודם בעודו הטלית בידו והוא שתכף לברכה ילבשנו הטלית כלו דרך אחוריו על ראשו ועל גופו בבת אחת דהשתא הוי עובר לעשייתן ממש בלי שום פיקפוק כלל ואחר שלבש בדרך זה יעלה הכנפות על צוארו ויתעטף כעטיפת הישמעאלים כדי הילוך ד"א וכו' וסיים וכן ראיתי לאנשי מעשה מיקרי ירושלם תובב"א נוהגים כן עכ"ל, מיהו הרה"ג בן א"ח נר"ו בת' שנה א' פ' בראשית אות ה' כתב וז"ל אחר סיום הברכה תעטף בו ראשך בלבד ולא כאותם המתחכמים לעטף בו כל גופם מתחלה דאין לנו אלא דברי האר"י ז"ל עכ"ל, אמנם חסידי בית אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל נוהגים כמ"ש הש"ץ משום דאין דבר זה מפורש בהדיא בדברי האר"י ז"ל כיעו"ש בשער הכוו' דרושי הציצית ואני עבדא עשיתי סמך לדבריהם בתשו' באר מים חיים יעו"ש: