כף החיים על אורח חיים פ״ד:ז׳

ז) שם אפי' שאילת שלום אסור. ואדם שנק' שמו שלום כ' הב"ח דאסור לקרותו בשמו בבית הכסא ובבית המרחץ אבל בלשון לע"ז מותר לקרותו יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגה"ט אות א'. וכ"כ המ"א שם וכ"כ הפר"ח אלא מה שהתיר הב"ח בלשון לע"ז חלק עליו הפר"ח וכ' דאפי' בל' לע"ז אסור יעו"ש. אבל הט"ז סק"ג חלק על הב"ח וכתב דמותר לקרות לאדם ששמו שלום בבה"כ ובבית המרחץ יעו"ש והביאו הא"ר אות ב' וכתב שכן דעת הנ"ץ וכ"כ ה"ב אות ב' וכ"נ דעת הסו"ב אות ב' וכ"כ הפרמ"ג בא"א סי' פ"ה אוח ג' דצדק הט"ז דאדם ששמו שלום מותר וכן הסכים הכס"א או' ד' יעו"ש. וכ"כ ר"ז שם וכתב שכן נוהגים. וכן הסכים הברכ"י בסי' פ"ה אות ט' וכתב שכן משמע ממ"ש הרב זקן אהרן סי' ע"ב, אלא שסיים דהמחמיר בזה הנה שכרו אתו אך בלע"ז מותר גמור והבו דלא לוסיף עלה ואין להחמיר עכ"ד. ועיין ח"א כלל ג' או' ל"ו שכתב דנכון לבלוע המם ויאמר רק שלו בלא מם רק שיבליע בדבור ויש נוהגין לומר שלון ויבליע המם עכ"ד והביאו הפתה"ד בסי' פ"ה. וכ"כ רו"ח או' א' וכתב שם הפתה"ד מה ששגור בפי רוב העולם דלא דייקי בלישנייהו לא בשם שלום ולא בשם שלמה וקראו להו בסין שמאלית סלום וכן סלאמו נראה דכ"ע מודו דשרי דהא לאו הכי שמיה דקב"ה יעו"ש. וה"ה בשם שלום שהוא בנקוד שורק או' קבוץ דמוצאן אחת כ"ע מודו דשרי. יפ"ל אות א'. וכתב שם דה"ה נמי שמותר להזכיר שם האיש אשר שמו שבתי לקרותו בשמו בבית המרחץ ובמקום המטונף אף לפ"ד החס"ל אות א' שכתב דצריך ליזהר ג"כ מלהזכיר שבת משום שאמרו בזוהר דקב"ה איקרי שבת כיעו"ש בד"ק כשקוראו שבתי נראה דאין לחוש עכ"ד. וכן יש להתיר בשם שמשון. פר"ח סס"י פ"ה. י"א בזה הסי' ואם בעודו בבה"כ או קודם נט"י שחרית ראה מנגד אדם שמחלל שבת כתב שם הרו"ח דמותר לגעור בו בקול רם ולומר שבת. כדי למונעו אלא דיותר נראה לומר דלא יאמר שבת במילואו אלא שבא והשומע מבין בזה ודי יעו"ש. ועוד עיין לקמן סי' פ"ה אות טו"ב: