כף החיים על אורח חיים פ״ז:ג׳

ג) שם אפילו הטיל בהם מים, דכיון שמיוחדים לכך הויא להו כבה"כ ואפי' אין בהם ריח רע, הרא"ש פ' מ"ש סי' ד"ן, וכ"כ הרמב"ם פ"ג דק"ש דין י"ב והב"ד ב"י, מ"א סק"א. ר"ז אות א' והר' יונה כתב דטעמא דלא מהני בהו נתינת מים כדמהני במ"ר משום דדיינינן להו כמו צואה ואסור מן התורה מוהיה מחניך קדוש אבל מי רגלים אינם אסורים אלא מדרבנן דלא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד הילכך סגי להו בנתינת מים עכ"ד, והביאי ב"י. וב"י נתן טעם אחר דמי רגלים היינו טעמא דשרי בנתינת מים משום דצלולים הם ומתערבים במים ומתבטלים משא"כ בגרף ועביט שמה שבלוע בהם אינו מתערב במים כדי שיתבטל הילכך לא מהני. להו נתינת מים עכ"ד. והביאו ט"ז סק"א. וכ"כ הלבוש. ר"ז שם. וכתב א"ר או' א' דלטעם הב"י אין איסור עביט אלא מדרבנן כמו מי רגלים אבל לטעם הר"י אסור מדאורייתא ונ"מ לענין ספיקא יעו"ש. וכ"כ העו"ת אות ב' אלא שכתב וצ"ע לדינא יעו"ש. ועיין בדברינו לעיל סי' ע"ג אות ח' וסי' ע"ד או' ז' ד"ה ודע ולפי הטעם שכתבו הרא"ש והרמב"ם ז"ל שמיוחדים לכך וכו' כתב המ"א שם דאם הכלי מיוחד ג"כ לתשמיש אחר כגון לשפוך לתוכו שופכין אם אין בו צואה ולא ריח מותר. והביאו הסו"ב או' א' א"ר או' ב' ה"ב או' א' ר"ז אות ב'. אמנם המחה"ש על המ"א סק"א כתב דזהו דוקא לטעם הרא"ש והרמב"ם אבל לטעם הרב ב"י שכתב דהבליע אינו מתערב עם המים אפשר אפי' מיוחד גם לתשמיש אחר אסור יעו"ש. וכ"כ הברכ"י או' א' דיש להחמיר. והביאו החס"ל אות ח':

ג) עוד כתב המ"א שם דה"ה אם מיוחד להשתין ובכל פעם שמשתין נותן לתוכו רביעית מים שרי. והביאו הסו"ב שם. א"ר שם. ר"ז שם. אבל הי"א בהגב"י כתב על דברי המ"א הללו דיש להחמיר דהא כיון דטעמא הוי כמ"ש מרן ז"ל דרביעית מים לא מהני אלא לצלולים דמתערבין במים ומתבטלין אבל מה שבלוע לתוך הכלי אינו מתערב במים כדי שיתבטל א"כ ה"ה והוא הטעם הכא שא"א שבעוד שהוא משתין שאינו בולע הכלי איזה דבר מועט א"כ מה מהני הטלת רביעית מים אחר הבליעה עכ"ד. מיהו המחה"ש שם הבין בדברי המ"א הנז' דאיירי כגון שנתן המים קודם השתנה שכתב דזהו מספיק גם לטעם הרב ב"י דלא היה בשום פעם בלוע ממי רגלים לבדן אלא במי רגלים שכבר נתבטלו במים קודם שנבלעו בו עכ"ד. וכ"כ לפרש המאמ"ר או' ג' בדברי המ"א יעו"ש: