כף החיים על אורח חיים צ׳:קמ״ח

קמח) שם, או יהלך לפניו ד"א וכו' כתב הפר"ח אות כ"ז וז"ל בפרק מי שמיתו תניא היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל, וכתב הרשב"א שם בחידושיו וז"ל מסתברא ל דא"צ להרחיק ממקום המים כלל מדלא קתני ומרחיק עד שיזרוק לאחריו ד"א כדקתני בראה צואה כנגדו וטעמא מילתא משום דבצואה בעינן מחניך קדוש אבל מי רגלים אינו אסור מדאורייתא אלא כנגד עמוד בלבד והילכך אם לא התחיל מרחיק מדרבנן אבל בעומד בתפלה לא, ועוד נראה שאפי' בא לפסוק ולהרחיק אסור עכ"ל, וכתב בב"י בסי' ע"ח דהכי נקטינן וכן עיקר ודלא כמ"ש המחבר בכאן עכ"ל הפר"ח והביאו ש"ץ דף קי"א ע"ד וכתב עליו וז"ל והרואה יראה דרבים מהפו' חולקים ע"ד הרשב"א ז"ל וכל האחרונים הסכימו לדבריהם ועיניך תראינה מישרים להרב הלבוש ול"ח פ' מי שמיתו והשכנה"ג סי' ע"ח ומט"י סי' צ' כולם שוו בשיעוריהם לפסוק כמ"ש מרן ומור"ם והכי נקטינן עכ"ל, והביאו שע"ת ע"ז הסעי', ועוד עיין בדברינו לעיל סי' ע"ח אות ג' מ"ש חילוק בין שם לכאן יעו"ש ודו"ק ועיין להחיד"א בקש"ג סי' י"ב אות ל"ז שכתב דאם המים רחוקים יש להקל דהוא ספקא דרבנן יעו"ש:

קמח) וכתבו הפוסקים שגם הש"ץ ישתוק אפי' שהשתנה חוץ לד"א שלו מ"מ כיון דחזרת התפלה להוציא הרבים י"ח והרי ההשתנה היא בתוך ד"א שלהם, ש"ץ שם, וכ"כ אנן בעניותין לעיל סי' ע"ט אות י"א יעו"ש: