כף החיים על אורח חיים צ״ג:ז׳

ז) שם אלא מתוך שמחה וכו' וז"ל שער הכוו' דף א' ע"כ אסור לאדם להתפלל תפלתו בעצבון ואם נעשה כך אין נפשו. יכול לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפלה, אמנם בעת שמתודה הוידוי ומפרט חטאיו אז טוב להתעצב בלבר אבל בשאר התפלה נמשך לו נזק נפלא גדול ע"י עצבותו אבל צריך להראות לפניו ית' הכנעה גדולה באימה ויראה, אמנם תהיה בשמחה יתירה וגדולה בכל האפשר כדמיון העבד המשמש את רבו בשמחה יתירה. ואם משמשו בעצבות עבודתו נמאסת לפניו, וכמעט שעיקר המעלה והשלמות והשגת רוה"ק תלויה בדבר זה, בין בעת תפלתו ובין כשעושה איזה מצוה משאר המצות, וכמ"ש בגמרא ברכות דף ל' ע"ב מההוא דהוה קא בדח טובא וכו' ואמר תפילין קא מנחנא, ואל תבוז לענין זה כי שכרו גדול מאד עכ"ל, וכ"כ בהקדמת שעה"מ קודם פ' בראשית יעו"ש וכ"כ הסו"ב לקמן סי' צ"ה אות ג':