כף החיים על אורח חיים צ״ד:י״ח

חי) שם, מתפלל דרך הילוכו וכו' כתב הרשב"א דלא שנא בין בעי למיזל באורחא רחיקתא ובין בעי למיזל אפי' קליל ואפי' בתוך התחום כדמשמע מההיא דתניא בסמוך השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע וכו' אלא דההיא איכא לדחויי במהלך חוץ לתחים וע"י בורגנין עכ"ד, והביאו ב"י, ועיין מאמ"ר אות ה' שלא הביא כ"א דברי הרשב"א הראשונים ולא זכר מ"ש לבסוף דאיכא לדחויי וכן הדב"מ הביא דברי הרשב"א ז"ל הראשונים ולא השגיח על מ"ש לבסוף יעו"ש ועיין מ"ש ע"ד הנו"ש או' ג' וסיים וז"ל ונראה בדור דלדעת מרן ז"ל יש לחלק בין הדרכים אם הוא רחוק או קרוב ממ"ש והכל לפי הדרך וכו' דמשמע דיש לחלק, וטעמו מאחר דהרשב"א גופיה דחה הראיה ממילא משמע כדאמרן וכן עיקר עכ"ל, ולא ידענא מהיכא יצא לו זה הבירור מדברי מרן ז"ל שהרי כתב מרן ז"ל והכל לפי הדרך וכו' ולפי יראתו וכו' ופעמים אפי' אם הוא בתוך התחים מתיירא כידוע שאין המקומות שוים אלא הנראה מדברי מדן ז"ל דאפי' אם הוא בתוך התחום אם מתיירא לעמוד מתפלל בדרך הילוכו ודו"ק: